אודי רובוביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
שורה 8:
|מקום לידה=[[ירושלים]] שב[[ישראל]]
|גובה=
|תפקיד כשחקן=[[קשר (כדורגל)|קשר התקפי]], [[בלם (כדורגל)|בלם]]
|שנות נוער=
|מועדוני נוער=[[בית"ר ירושלים]]
|שנים כשחקן= 1960–1973
|מועדונים כשחקן=[[בית"ר ירושלים]]
|הופעות כשחקן= 281 (8180)
|תאריך עדכון=
|שנים בנבחרת כשחקן=
שורה 23:
|תאריך עדכון נבחרת=
}}
'''אהוד (אודי) רובוביץ'''' (נולד ב-[[27 בינואר]] [[1945]]), הוא [[כדורגלן]] עבר [[ישראלי]], מגדולי שחקני [[בית"ר ירושלים]], הידוע גם בכינוי "אודי חמודי" ושיחק בקבוצה בין השנים [[1973]]-[[1960]], במהלכן הבקיע 8180 שערי ליגה.
 
==קריירת המשחק==
רובוביץ' נולד וגדל בשכונת מחנה יהודה שב[[ירושלים]] לבית בית"רי. אביואמו, רבקה הייתה [[צפת]]ית, ואביו [[נתן רובוביץ']] היה חבר בתנועת ה[[לח"י]].
עוד בגיל 1415 הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר וזכה לתהילה ראשונה כשהבקיע צמד שערים במשחק [[הדרבי של ירושלים|הדרבי]] הראשון שהתקיים בעיר, בין קבוצות הנוער של [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]] ובית"ר.
 
ב-1960 כשהוא פחות מגיל 16 ובאישור מיוחד של ה[[ההתאחדות לכדורגל בישראל|התאחדות לכדורגל]] צירף אותו המאמן, [[סימון אלפסי (כדורגלן)|סימון אלפסי]], לסגל הקבוצה הבוגרת של בית"ר וב-[[1961]], כשהוא בגיל 16 וחודש עלה למשחקו הראשון בבוגרים של בית"ר מול [[הפועל באר שבע]] בליגה א' דרום (אז ליגת המשנה). רובוביץ' כונה גם "האפרוח הבלונדיני" (על שם צבע שערו). ב-[[1967]] הבקיע את השער מהמרחק הכי גדול בתולדות בית"ר - כ-70 מטר, מול [[הפועל לוד]] במסגרת הליגה.
 
עד [[1968]], כשבית"ר עוד שיחקה בליגת המשנה, תופקד רובוביץ' כשחקן קישור התקפי. הוא היה מגיח מאחור, ומאיים על השער בבעיטות חזקות ומדויקות. מטווחים אלו הבקיע את מרבית שעריו. רובוביץ' היה גם בועט הפנדלים של הקבוצה.
 
בסוף עונת [[עונת 1966/1968 בליגה א'|1966/1968]] הצליחה בית"ר ירושלים, תחת הדרכתו של [[סמואל רזניק]], להעפיל לליגה הראשונה.
41 שערים הבקיע בהבעונה זו רובוביץ', ובמיוחד זכור כמי שהבקיע את השער היקר וההיסטורי שהעלה את הקבוצה סופית ליגה, ב[[אצטדיון ימק"א]] מול [[מכבי רמת עמידר]]. מכאן ואילך זכור שיר שהתנגן בפי האוהדים: "ומי דפק את עמידר? אודי חמודי".
 
בליגה הראשונה עבר לשמש כ[[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה, והוסב לתפקיד לבלם. גם מעמדה חדשה זו היטיב לבשל ולכבוש. אם בית"ר הייתה נקלעת לפיגור, היה עולה להתקפה ופעמים רבות מצליח להבקיע. ב-[[1972]] כמעט וזכה עם הקבוצה באליפות המדינה, אך לבסוף סיימה הקבוצה שנייה ל[[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]].
שורה 40:
רובוביץ' היה שחקן מקורב מאוד לאוהדי הקבוצה והיה מנצל את השפעתו לפעילויות חנוכיות. כשהיה רואה ילדים ברחוב, היה שואל אותם אם הכינו [[שיעורי בית]]. העירייה גייסה אותו להדריך בקייטנות, והוא היה מרצה אורח בבתי ספר. היה לו גם טור במגזין הכדורגל "[[פנדל]]".
 
במדי בית"ר הוא כבש 81 שערים. כמות מאוד גדולה יחסית לעמדה האחורית ששיחק בה בשנותיו האחרונות כשחקן. רובוביץ' בעט 10 פנדלים במהלך הקריירה ואת כולם הבקיע (אחד מארבעה שחקנים בתולדות הליגה הישראלית עם 100% הצלחה במספר דו ספרתי של בעיטות).
בסיום עונת [[עונת 1972/1973 בליגה הלאומית|1972/1973]] החליט לפרוש, כשהואכאשר רקמשחקו בןהאחרון 28בקריירה היה בגיל 27 שנים ו-5 חודשים - מול [[הפועל כפר סבא]] לאחריו פרש מכדורגל.
 
במהלך הקריירה לבש חולצות עם מספרי: 8 (כששיחק כקשר) ו-5 (כששיחק כבלם).
 
==חיים אישיים==
לאחר פרישתו למד כלכלה ומנהל עסקים. כיום רובוביץ' מתגורר ב[[רמת השרון]], ובעל חברהחברת עם"אטם" לה מפעלים ב[[חיפה]] ו[[תל אביב]] המייצרת חלפים לתעשייה הכימית, חקלאות, וחלקי חילוף לתעשייה הצבאיתהכימית, החקלאית, והצבאית.
כיום בנו מנהל את העסק המשפחתי.