אבן ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קט |
זוטות |
||
שורה 5:
[[תמונה:עוגני_מתיחה_באבן_ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוגני מתיחה באבן ישראל]]
'''שכונת אבן ישראל''' היא השכונה
==הקמת השכונה==
שורה 18:
שכונת אבן ישראל היא [[שכונת חצר]] קלאסית, בה בתי השכונה מקיפים כמסגרת אטומה חצר פנימית. הגישה אל החצר הפנימית באבן ישראל היתה דרך שני שערים שננעלו בלילות: האחד פנה לרחוב יפו, והשני - לרחוב [[אגריפס]], שנקרא אז בשם 'דרך [[דיר יאסין]]'. הכניסה אל בתי השכונה היתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי אבן ישראל מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש שודדים וחיות מסוכנות. יש לזכור כי רוב יושבי השכונה יצאו מהעיר העתיקה, בה היו רגילים לחומה מקיפה ושערים הננעלים מדי לילה. מבנה כזה אפשר להם לחוש ביטחון.
בחצר עצמה ניטעו עצים, והוצבו תנור שכונתי גדול ובור מים. קירות הבתים חוזקו ב"רֶלְסִים" - קורות ברזל עבות שנמתחו בתקרה שבין שתי הקומות, ולעתים אף תמכו מרפסת חיצונית. קורות אלה בלטו החוצה וננעלו ב"עוגני מתיחה" - מעין '[[אום|אומים]]' של [[בורג]], שנועדו להבטיח את חוזקה של הקורה. עד היום ניתן להבחין בשכונה ברלסים ובעוגני מתיחה מסוגננים.
למרות ריחוקה היחסי של השכונה מהעיר העתיקה ומהשכונות החלוציות שקדמו לה מחוץ לחומה, היתה קרבתה לדרך הראשית - רחוב יפו - חשובה, והיא משכה אליה מתיישבים רבים. הקרבה לדרך הראשית אפשרה ניידות טובה יותר, גישה מהירה יחסית לעיר העתיקה, וביטחון גדול יותר, מאשר שכונת ספר מרוחקת. החוקר והגיאוגרף [[אברהם משה לונץ]], שאף התגורר בשכונה במשך שנים רבות, מנה בה בה בשנת 1898 לא פחות מ-126 בעלי בתים.
| |||