שלמה טנאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
בשנת [[1947]] הופיע ספר שיריו הראשון "פגישת האוהבים" עם ציורים של אשתו. באותה שנה הוא נסע ללמוד עיתונאות ב[[צרפת]], וחזר שנה לאחר מכן בשנת [[1948]], בעת קום המדינה. הוא שימש ככתב צבאי של "הארץ" וסיקר בעיקר את חזית הדרום. עקב כך הוא היה הראשון שתיאר ותיעד את [[מבצע עובדה]] אשר התרחשה ב-[[1949]].
 
רעייתו ליוותה באיוריה ספרים רבים שלומספריו, בעיקר בספרי ילדים. הוא היה עורך העיתון ב[[במחנה|מחנה]], בשנת 1954 והיההיה עורך השבועון לילדים :"[[דבר לילדים]]" ובשנת 1956, בשנת [[1956]] היה עורכו של השבועון [[רימון (שבועון)|רימון]] שהוקם (על ידי [[איסר הראל]]) על-מנת להתחרות בשבועון [[העולם הזה]] ונסגר כעבור חודשים מעטים. באותה שנה שהיה עורך העיתון רימון, הוא נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כ-15 שנים. בתור חבר הוועד, טנאי יזם את שבוע הספר העברי אשר התקיים לראשונה בשנת 1959.
 
החל מ-[[1967]], טנאי עבד במרכז לתרבות ולחינוך של [[ההסתדרות]], והיה אחראי על הפקת סרטי תעודה רבים. מעבר לכך תרגם רבים משיריו וכתביו של המשורר [[היינריך היינה]].
שורה 29:
* '''עד שהגיע היום: שירים''', אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1967. {{ULI|004096940}}
* '''משחקי שיר''', הקיבוץ המאוחד, תשל"ח. {{ULI|004096960}}
* '''מתוך ההפיכה: שירים''', יחדיו : דביר, 1981. {{ULI|003645241}}
* '''מברק: שירים חדשים''', כרטא, 1988. {{ULI|003738374}}
* '''מחר, בעוד נצח''', רשפים, 1995. {{ULI|003985147}}
שורה 49:
| הבא = [[יצחק אוורבוך-אורפז]], [[עמוס עוז]]
}}
 
{{קצרמר|משוררים ישראלים}}
 
{{בקרת זהויות}}