מדינת רווחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], נהוג היה למדוד מדינות רווחה על ידי השוואת האחוז שמהווה [[ההוצאה הציבורית]] מה[[תל"ג]]. חישוב זה התבסס על ההנחה ששיעור זה יהיה גבוה יותר במדינה שמחויבותה לחלוקה מחדש של משאבים היא גבוהה.
 
בשנות ה-80 נמתחה ביקורת על מדד זה. ראשית, נטען, הוא אינו מודד רק את מחויבותה של המדינה לחלוקה מחדש אלא מושפע גם מהתנאים הכלכליים והחברתיים במדינה. בעיה נוספת שזוהתה היא חדהחד-הממדיותממדיות של מדד זה – בעזרת מדד זה ניתן לקבוע רק את המידה שבה מדינה היא מדינת רווחה, ולא ניתן להבחין בין מדינות רווחה שונות. לפי טענה זו, מדינות רווחה נבדלות זו מזו לא רק בכמות המשאבים שהן מחלקות מחדש, אלא גם באופן בו הן עושות זאת ובמטרות שהן מבקשות להשיג.
 
בעקבות ביקורת זו, הציג ה[[סוציולוג]] [[גוסטה אספינג אנדרסן]] {{אנ|Gosta Esping-Andersen}}{{הערה|1=Esping-Andersen, Gosta (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism. Princeton|כיוון=שמאל}} מסגרת אלטרנטיבית לסיווג של מדינות רווחה, המתבססת על שילוב של מספר רב של פרמטרים, [[מחקר איכותני|איכותנים]] ו[[שיטות מחקר כמותניות|כמותניים]] כאחד. אספינג אנדרסן מציע לנטוש את הניסיון לבחון את היקף החלוקה מחדש של המשאבים, ובמקומו לבחון את העקרונות המנחים חלוקה מחדש זו.