פוזולי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: תקלדה |
מ תלקח > תילקח (דרך WP:JWB) |
||
שורה 11:
ניכר כי פוזולי קיבל חינוך טוב. בתחילה תחת אביו - שהיה [[מופתי]] בעיר [[אל-חלה]] - ולאחר מכן תחת מורה בשם רחמת-אללה. בתקופה זו הוא למד פרסית וערבית. לפזולי היה כישרון פואטי מבטיח עוד בצעירותו, ובסביבות גיל 20 הלחין ''מאסנאבי'' בשם ''בנג ובאדה'' (بنگ و باده; "חשיש ויין"), בו הוא השווה [[סולטאן|הסולטאן העות'מאני]] [[באיזיט השני]] ל[[חשיש]] ואת [[שאה|השאה]] [[האימפריה הספווית|הצפווי]] [[שאה אסמאעיל הראשון|אסמאעיל הראשון]] ל[[יין]].
אחד הדברים המעטים הידועים מתקופה זו בחייו של פוזולי הוא מקור שם העט שלו. בהקדמה לאוסף הפואמות הפרסיות שלו הוא אומר: "בימים המוקדמים, כשרק התחלתי לכתוב שירה, כל כמה ימים הייתי חושב על שם עט מסוים, אך לאחר זמן מה מחליף אותו מפני שצץ מישהו אחר הנושא שם זהה." בסופו של דבר החליט על המילה הערבי ''פזולי'' שפירושו באופן מילולי "חצוף; לא ראוי; מיותר", כיוון שלדבריו כותרת זו לא
בשנת 1534 כבש [[סולטאן|הסולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] [[סולימאן הראשון]] את אזור [[בגדאד (מחוז)|בגדאד]], שם חי פוזולי, מן [[האימפריה הספווית|האימפריה הצפווית]]. פוזולי, בניסיון להפוך למשורר החצר, חיבר מספר קסידות (שירי תִשׁבָּחָה), בשבח הסולטאן ואנשי פמלייתו. בתמורה הוענקה לו קצבה, אך בשל מורכבויות [[בירוקרטיה|ביורוקרטיות]], הקצבה מעולם לא נתנה בפועל. באחת מיצירותיו הידועות ביותר שלו, המכתב ''שיכאית נאמה'' (شکايت نامه; "תלונה"), פוזולי יצא נגד ביורוקרטיה שכזאת וה[[שחיתות שלטונית|שחיתות]] הכרוכה בו:
| |||