טרפורד לי מלורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אסף ב. (שיחה | תרומות)
OmniTen (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישורים, הסרת קישורים עודפים
שורה 31:
 
===מלחמת העולם הראשונה ואחריה===
לי מלורי התגייס לצבא הבריטי ב-[[1914]] כ[[טוראי]], עבר קורס קצינים וב-[[3 באוקטובר]] [[1914]] קיבל דרגת [[דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים|ליטננט משנה]]. באביב [[1915]] נשלח לחזית וב-[[16 ביוני]] [[1915]] נפצע ברגלו ב[[קרב איפר השני]]. הוא הועלה לדרגת [[דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים|ליטננט]] ונשלח לטיפול בבריטניה. לאחר החלמתו הצטרף ב[[ינואר]] [[1916]] ל[[גיס התעופה המלכותי]], עבר הכשרה כטייס וב-[[17 ביוני]] [[1917]] הוצב בטייסת השביעית. ב[[הקרב על הסום|קרב על הסום]] השתתף במשימות צילום והפצצה. ב[[נובמבר]] [[1917]] מונה למפקד הטייסת השמינית שעסקה ב[[סיוע אווירי קרוב]] לכוחות הקרקע.
 
לאחר המלחמה נשאר בצבא והצטרף ל[[חיל האוויר המלכותי]] שהוקם. הוא עסק בהדרכה ונחשב לבר סמכא בנושא שיתוף בין כוחות אוויר ויבשה. ב-[[1935]] הוצב לזמן קצר במפקדת חיל האוויר המלכותי ב[[עיראק]]. ב-[[דצמבר]] [[1937]] מונה למפקד קבוצת טייסות הקרב ה-12 וב-[[1 בנובמבר]] [[1938]] הועלה לדרגת [[דרגותמרשל הכוחות המזוינים הבריטיים|תת מרשלאוויר האווירמשנה]].
 
===מלחמת העולם השנייה===
שורה 40:
ב[[אוגוסט]] [[1942]] מונה למפקד הכוח האווירי ב[[הפשיטה על דייפ|פשיטה על דייפ]]. הבריטים איבדו 106 מטוסים לעומת 48 של ה[[לופטוואפה]], וחלק מהכישלון היה נעוץ בעליונותם של מטוסי ה-[[פוקה-וולף Fw 190]] על מטוסי ה[[ספיטפייר]].
 
ב[[נובמבר]] [[1942]] התמנה למפקד [[פיקוד מטוסי הקרב של חיל האוויר המלכותי|פיקוד מטוסי הקרב]] וב[[ינואר]] [[1943]] הועלה לדרגת [[דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים| מרשל אוויר]].
 
לקראת הפלישה לאירופה היה על [[דוויט אייזנהאואר]] לבחור מפקד אחד לכוח האווירי של כוח הפלישה והוא העדיף את לי מלורי על [[ארתור טדר]] ו[[ארתור הריס]] הבריטיים ו[[קארל ספאץ]] האמריקאי.
שורה 47:
 
===מותו===
ב-[[16 באוגוסט]] [[1944]] מונה לי מאלורי למפקד האוויר של פיקוד דרום-מזרח אסיה והועלה לדרגת [[מרשל אוויר ראשי]]. בדרכו למפקדתו החדשה ב-[[14 בנובמבר]] [[1944]] במזג אוויר סוער, התרסק מטוסו מעל [[הרי האלפים|האלפים הצרפתיים]] וכל הנוסעים כולל אשתו, נהרגו. גופותיהם נתגלו רק ב-[[1 בינואר]] [[1945]] והם נקברו סמוך למקום ההתרסקות. בשנת [[2004]] פתחה הקהילה של העיירה ליד מקום ההתרסקות, מוזיאון קטן לזכרו של לי מלורי במלאת 60 שנה למותו.
 
==קישורים חיצוניים==