ג'ון מרשל הרלן השני – הבדלי גרסאות

{{מנהיג

| שם = ג'ון מרשל הרלאן השני

}}

}}

 

הרלאן למד בקולג' קנדה העליונה ובקולג' אפלבי, ולאחר מכן ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. הוא קיבל [[מלגת רודס]] ולמד [[משפטים]] ב[[בייליול קולג']] שב[[אוקספורד]].{{הערה|שם=ירבורו10|[https://archive.org/details/johnmarshallharl0000yarb/page/10/mode/2up Yarbrough, Tinsley E. (1992). John Marshall Harlan: Great Dissenter of the Warren Court. Oxford, Oxfordshire: Oxford University Press, pp. 10–11.]}} עם שובו לארצות הברית ב-[[1923]] עבד הרלאן במשרד עורכי הדין "רוט, קלארק, באקנר והאולנד", במקביל ללימודיו בבית הספר למשפטים של ניו יורק. בהמשך הוא שימש כעוזר התובע הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק וכעוזר מיוחד לתובע הכללי של [[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו יורק]]. ב-[[1954]] מונה הרלאן כשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בסבב השני, ושנה לאחר מכן מינה אותו [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[דווייט אייזנהאואר]] כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במקומו של השופט [[רוברט ה. ג'קסון]] שנפטר.{{הערה|שם=פרינסטון|[https://web.archive.org/web/20070622051955/http://infoshare1.princeton.edu/libraries/firestone/rbsc/finding_aids/harlan/ "John Marshall Harlan Papers". Princeton University Library. Archived from the original on June 22, 2007.]}}

 

==ראשית חייו==

 

בשנות ילדותו התחנך הרלאן בבית הספר הלטיני של שיקגו.{{הערה|[https://archive.org/details/johnmarshallharl0000yarb/page/8/mode/2up Yarbrough, Tinsley E. (1992). John Marshall Harlan: Great Dissenter of the Warren Court. Oxford, Oxfordshire: Oxford University Press, p. 9.]}} לאחר מכן הוא למד בשני בתי ספר [[פנימייה|פנימיתיים]] באזור [[טורונטו]] שב[[קנדה]], קולג' קנדה העליונה, וקולג' אפלבי.{{הערה|שם=ירבורו10}} לאחר סיום לימודיו באפלבי, שב הרלאן לארצות הברית ב-[[1916]] והחל את לימודיו ב[[אוניברסיטת פרינסטון]], שם הוא היה חבר ב"מועדון איבי" {{אנג|Ivy Club}}, שימש כעורך עיתון הסטודנטים The Daily Princetonian, והיה נשיא כיתתו.{{הערה|שם=ירבורו10}} לאחר סיום לימודיו בפרינסטון ב-[[1920]] הוא קיבל תואר [[בוגר אוניברסיטה]] והוענקה לו [[מלגת רודס]], שבה הוא עשה שימוש למימון לימודיו ב[[בייליול קולג']] שב[[אוקספורד]], [[אנגליה]], ובכך הוא היה לשופט בית המשפט העליון הראשון שהיה בוגר מלגת רודס. במשך שלוש שנים למד הרלאן את תורת המשפט, וב-[[1923]] הוא שב לארצות הברית. עם שובו הוא החל לעבוד במשרד עורכי הדין "רוט, קלארק, באקנר והאולנד" (לימים "דיואי ולבוף"), אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארצות הברית, ובמקביל הוא למד משפטים בבית הספר למשפטים של ניו יורק {{אנג|New York Law School}}. ב-[[1924]] הוא קיבל תואר בוגר במשפטים וב-[[1925]] התקבל ללשכת עורכי הדין.{{הערה|שם=ירבורו13|[https://archive.org/details/johnmarshallharl0000yarb/page/32/mode/2up Yarbrough, Tinsley E. (1992). John Marshall Harlan: Great Dissenter of the Warren Court. Oxford, Oxfordshire: Oxford University Press, pp. 13-16.]}}

{{ציטוט|תוכן=החלטות אלו תומכות בהשקפה השגויה הנוכחית לגבי החוקה והתפקידים החוקתיים של בית משפט זה. השקפה זו, בקצרה, היא שכל חולי חברתי מרכזי בארץ זו יכול לקבל מזור באמצעות כמה עקרונות חוקתיים, ושבית משפט זה צריך להוביל בקידום רפורמה כאשר שאר זרועות הממשל לא עושות כן. החוקה היא לא תרופה לכל פגם שנוגע לרווחת הציבור, וגם לא בית המשפט, שכגוף שיפוטי מתייחסים אליו כעיר מקלט לתנועות הרפורמה.{{הערה|[[s:en:Reynolds v. Sims/Dissent Harlan|Reynolds v. Sims - Dissenting Opinion by John Marshall Harlan II]]}}}}

===סעיף ההגנה השווה===

 

בפסק הדין "קופר נגד ארון" {{אנג|Cooper v. Aaron}} הצביע הרלאן עם הרוב, שכפה על פקידי ממשל ב[[ארקנסו]] לבטל את ההפרדה הגזעית בבתי הספר הציבוריים. הוא הצטרף גם לדעת הרוב בפסק הדין "גומיליון נגד לייטפוט" {{אנג|Gomillion v. Lightfoot}}, שקבע שהמדינות לא יכולות להתוות מחדש גבולות של [[מחוז בחירה|מחוזות בחירה]] כדי לפגוע בכוחם האלקטורלי של ה[[אפרו-אמריקאים]]. יותר מכך, הוא הצטרף להחלטה שהתקבלה פה אחד ב[[פסק דין לאבינג נגד וירג'יניה]], שפסל את [[חוקים נגד יחסי זוגיות בין-גזעיים בארצות הברית|החוקים נגד נישואים בין-גזעיים]].