ציפיות רציונליות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביקורת: קישורים פנימיים |
←ביקורת: ניסוח |
||
שורה 25:
ההיפותזה לעיתים סופגת ביקורת, יש הטוענים שזהו מודל לא מציאותי של הציפיות שנוצרות. סיבה ראשונה, ציפיות רציונליות אמיתיות לוקחות בדרך כלל בחשבון את העובדה שמידע על העתיד הוא יקר. ה-"תחזית האופטימית" יכולה להיות הטובה ביותר לא בגלל היותה מדויקת, אלא בגלל היותה יקרה מדי להגשמה אפילו אם היא הכי קרובה לדיוק. על פי זה, העתיד לא יכול להינבא, ולכן כל ציפייה יכולה להיות רציונלית.
כמו כן, המודלים של מות' ושל לוקאס (והגרסה החזקה ביותר של השערת השווקים היעילים) מניחים שבכל זמן נתון, יש לשוק כלכלי או לכלכלה רק "שיווי משקל" אחד (שנקבע כבר מראש), כך שאנשים יוצרים את הציפיות שלהם סביב שיווי המשקל הזה. המתמטיקה של מות' (הרשומה מעלה) מניחה ש ''*P'' ייחודי. לוקאס הניח ששיווי משקל מתאים עצמו לרמת תעסוקה מלאה בצורה ייחודית ([[תפוקה]] פוטנציאלית), כלומר מתאים עצמו לדירוג האינפלציה של האבטלה הלא מואצת (NAIRU) או לדירוג האבטלה הטבעי. אם יש יותר משיווי משקל אחד אפשרי בזמן כלשהו אזי עוד משמעויות מעניינות של תאוריות של ציפיות רציונליות לא מיוחלות. למעשה, ציפיות עשויות לקבוע את טבעו של
בעיה נוספת קשורה ליישום היפותזת הציפיות הרציונליות ולהופכה להתנהגות המונית. ידוע לכל כי הנחות לגבי התנהגות אישית לא הופכות להתנהגות המונית. כך ניתן להגיד על הנחות רציונליות: גם אם כל האינדיבידואלים יש ציפיות רציונליות, אפילו התומכים מתארים התנהגות זאת שהיא רק נראית המונית, אבל אין לה דבר לציפיות רציונליות. מכאן, היפותזת הציפיות הרציונליות, שמתאימה למספר אינדיבידואלים, היא לא רלוונטית לאלה אשר נמנעים מציפיות רציונליות בשלב הקטן וחסרים, בחוש זה, את בסיסה של המיקרו-כלכלה.
| |||