צורת הפתח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1על ידי, \1
שורה 35:
בחישוב ההיקף הכללי של השטח המוקף על ידי מחיצות, צריך שיהיה [[פרוץ מרובה על העומד|רוב של שטח סגור ('עומד') ומיעוט שטח פרוץ]]. לדעת רוב הפוסקים צורת הפתח נחשבת כמחיצה סתומה, אולם לפי שיטת ה[[רמב"ם]], צורת הפתח נחשבת לשטח פרוץ, כך שכדי להקיף שטח כרשות היחיד יש להקיפו בצורה שרובו יהיה במחיצה גמורה ומיעוטו בצורת הפתח.{{הערה|1=[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף כט|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף כט]]}} להלכה נפסק כשיטת רוב הפוסקים, שניתן להקיף שטח במחיצות לרשות היחיד, אף אם רוב המחיצות הם מחיצות של צורת הפתח.{{הערה|שם=הערה_ד}}
 
אולם גם לשיטת המתירים, לא ניתן להקיף מקום פתוח כמו [[שדה (חקלאות)|שדה]] רק באמצעות צורת הפתח, וכדי להקיף מקום כזה במחיצות יש לעשות לפחות שתי מחיצות גמורות ולהשלים את שתי המחיצות האחרות ע"יעל ידי צורת הפתח.{{הערה|1=[[חזון איש או"ח סימן ע' ס"ק יב, וכן בתחומין כרך ד עמ' 208-203]]}}
אמנם, יש שהתירו גם במקום פתוח להקיף בצורת הפתח מארבעה צדדים, ובלבד שכל פתח יהיה לא יותר מעשר אמות. {{הערה|1=[[ביאור הלכה אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף י|ביאור הלכה אורח חיים סימן שסב סעיף י]]}} אמנם יש שאסרו גם בפתחים הקטנים מעשר אמות. {{הערה|1=[[חזון איש או"ח סימן ע' ס"ק יא]]}}
 
==צורת הפתח בסוכה ובכלאים==