טכניקות ספרותיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רשימה מוערת של טכניקות ספרותיות: איחוד סעיפים, שיפור קישור ועברות
←‏רשימה מוערת של טכניקות ספרותיות: אקרוסטיכון, מבע משולב, החפצה ותיקונים קטנים
שורה 9:
* [[אירוניה]] – צורת מבע שבה המשמעות האמיתית של הדברים מנוגדת למשמעות הישירה של המלים. אירוניה דרמאטית נעוצה בידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל כי גורל מסוים הולך ומתקרב, דבר המתנגש בתפיסת הדמות את הדברים.
* [[אמצעים פיגורטיביים]] – שימוש באמצעים פיגורטיביים מעשיר את היצירה הספרותית, עוזר לקורא להרגיש חלק ממנה, מוסיף לה יופי ויחודיות. מבין האמצעים הנפוצים – [[מטאפורה]], [[מטונימיה]], [[סינסתזיה]] ואחרים.
* [[אקרוסטיכון]] – שיטת כתיבה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר, יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה. בשירה העתיקה ובמיוחד בשירת ימי הביניים נחשב לאחד מקישוטי השיר.
* [[ארמז]] ו[[אינטרטקסטואליות]] – טכניקות ספרותיות אשר עיקרן בקישור היצירה הספרותית ליצירות נודעות אחרות ולעיתים אף לטקסטים לא ספרותיים, זוהי למעשה רמיזה ממערכת סימנים אחת למערכת סימנים אחרת.
* [[דאוס אקס מכינה]] (האל מתוך המכונה) – טכניקה שמקורה ב[[תיאטרון ביוון העתיקה]], כאשר הקונפליקט המרכזי נפתר באמצעים, שנראים כלא קשורים לסיפור (האל מגיע משום מקום ומציל את הגיבור מצרתו). בתקופה המודרנית, שימוש ב"דאוס אקס מכינה" נחשב לרוב למגושם, שיש להימנע ממנו אם אין לו סיבה מיוחדת.
* [[דובר (ספרות)|דובר]] (מספר) – הדמות שמספרת את הסיפור. המחבר יכול לאפיין אותה בתכונות, אשר יתרמו ליצירה. בין השימושים המפורסמים: החלפת דובר, [[דובר (ספרות)#מספר בלתי מהימן|מספר בלתי מהימן]], [[מבע משולב]] ואחרים.
* [[האנשה]] – מתן תכונות אנושיות לדבר שאיננו אנושי, כגון חפץ או בעל חיים.
* [[הגזמה]] - תיאור מוגזם ומופרז. תיאור זה נועד להדגיש או להעצים את האובייקט המתואר, ובכך ליצור רושם, תדהמה ופליאה בקרב הקוראים.
* [[הטרמה (טכניקה ספרותית)|הטרמה]] – רמיזה למה שהולך לקרות.
* [[זרם התודעה]] – סגנון כתיבה שבו מצוטטות כל מחשבותיו ותחושותיו של הדובר. מבין היוצרים הנודעים בשימוש בטכניקה זו, [[ג'יימס ג'ויס]] ו[[וירג'יניה וולף]].
* [[עקרון החזרה|חזרה]] – חזרה על מילים, צירופים וקטעים מתוך היצירה גורמת להדגשת הדברים החוזרים (ראו גם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]], [[אנאפורה]] ו[[אפיפורה]]).
* [[חיפצון]] (החפצה) – מתן תכונות של חפץ ליצור חי, בדרך כלל אדם.
* [[חריזה]] – חזרה של צליל דומה בסופי מילים ליצירת יופי [[אסתטיקה|אסתטי]] ולהדגשת מילים ושורות מסוימות.
* [[כתיבה צורנית]] ו[[אידאוגרפיה]] – כתיבת הטקסט הספרותי, כך שגם לצורתו הממשית יש משמעות. שורות הטקסט חתוכות באופן מיוחד המתאים לעניינו.
* [[מכתב (טכניקה ספרותית)|מכתב]] – העברת מידע לקורא על ידי הצגת מכתבים, שכביכול נכתבו על ידי אחת הדמויות.
* [[אליטרציה]] ו[[מצלול (ספרות)|מצלול]] ו[[אליטרציה]] – בטכניקות ספרותיות אלו נעשה שימוש ומשחק בצליליהן של המילים.
* [[משחק מילים]] – בעת שימוש במשחקי מילים, לאופי המילים עצמן יש חשיבות ביצירה.
* [[נבואה המגשימה את עצמה]] – נבואה אשר אמירתה, היא זו שגרמה להתגשמותה. סיפורו של [[אדיפוס]] הוא אחת מן הדוגמות העתיקות לשימוש בטכניקה זו.