שלטון הקודקוד – הבדלי גרסאות

התופעה התגלתה ונחקרה כבר בשנת 1933<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Thimann K. V., Skoog F.|שם=Studies on the Growth Hormone of Plants: 3. The Inhibiting Action of the Growth Substance on Bud Development|כתב עת=Proc. Natl. Acad. Sci. USA|שנת הוצאה=1933|כרך=19(7)|עמ=714-716}}</ref>. בניסויים הסתבר שאם קוטמים את הניצן הקודקודי של צמח, מספר {{קישור שפה|2=lateral bud|3=ניצנים חיקיים}} מתחילים להתפתח ואחד מהם יהפוך לדומיננטי. אם, אחרי הקיטום, מורחים [[אוקסין]] על משטח הקיטוע, הניצנים החיקיים לא יתפתחו. כבר אז החוקרים הניחו שמדובר בהשפעה תחרותית של האוקסין ושל [[ציטוקינין]], המגיע מהשורש.

<u>התיאוריה הקלאסית</u> טענה שבצמח השלם אוקסין מגיע מהקודקוד, מפעפע לניצנים החיקיים ומונע באופן ישיר את התפתחותם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Snow, R.|שם=On the nature of correlative inhibition|כתב עת=New Phytol.|שנת הוצאה=1937|כרך=36|עמ=283-300}}</ref>. מחקרים חדשים מצביעים על מנגנון מורכב יותר, השולט על מצבם של הניצנים החיקיים. אחת מהן היא זו הדוגלת בקיומו של שליח משני, במקום השפעה ישירה של האוקסין, ואף נקראת <u>תיאורית ההשפעה העקיפה</u><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tesfamichel H. Kebrom|שם=A Growing Stem Inhibits Bud Outgrowth- The Overlooked Theory of Apical Dominance|כתב עת=Front. Plant Sci.|שנת הוצאה=2017}}</ref>. לפי תיאוריה זו, בהשפעת שטף האוקסין היורד מהניצן הקודקודי, יש צמיחה מוגברת של הגבעול, אשר הופך ל-sink (מבלע- אזור אליו חומר מגיע ואף מצטבר) אקטיבי של סוכרים. כתוצאה מכך, הניצן החיקי מקבל מעט סוכרים ואינו מתפתח. וריאציה של התיאוריה הזו מניחה שיצוא אוקסין מניצן לגבעול הוא תנאי הכרחי להתפתחות הניצן. מאחר והגבעול רווי באוקסין, המגיע מהניצן הקודקודי, ניצנים חיקיים אינם יכולים להזרים אוקסין לגבעול ונשארים במצב רדום<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Domagalska, M. A., and Leyser, O.|שם=Signal integration in the control of shoot branching|כתב עת=Nat. Rev. Mol. Cell Biol.|כרך=12|עמ=211-221|שנת הוצאה=2011}}</ref>.