שלטון הקודקוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sunoftomorrow (שיחה | תרומות) הרחבה והוספת הערות שוליים |
Sunoftomorrow (שיחה | תרומות) הרחבה והוספת הערות שוליים. ביטול תבנית בעבודה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
▲== '''שלטון קודקודי''' (ב[[אנגלית]]: '''apical dominance''') או שַׁלְטָנוּת קָדְקוֹדִית<ref>{{מילון אקדמיה|318|96242_1|שַׁלְטָנוּת קָדְקוֹדִית}}</ref> הוא שם של תופעה המתבטאת בדיכוי התפתחות ענפים צדדיים ע"י {{קישור שפה|2=apical bud|3=הניצן הקודקודי}} ==
של הצמח . תופעה זו קיימת כמעט בכל הצמחים העילאיים, אך בעוצמות משתנות. בצמחים בהם הדיכוי אינו מוחלט, ההשפעה יורדת ככל שמתרחקים מהקודקוד.
== גילוי התופעה ==
התופעה התגלתה ונחקרה כבר בשנת 1933<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Thimann K. V., Skoog F.|שם=Studies on the Growth Hormone of Plants: 3. The Inhibiting Action of the Growth Substance on Bud Development|כתב עת=Proc. Natl. Acad. Sci. USA|שנת הוצאה=1933|כרך=19(7)|עמ=714-716}}</ref>. בניסויים הסתבר שאם קוטמים את הניצן הקודקודי של צמח, מספר {{קישור שפה|2=lateral bud|3=ניצנים חיקיים}} מתחילים להתפתח ואחד מהם יהפוך לדומיננטי. אם, אחרי הקיטום, מורחים [[אוקסין]] על משטח הקיטוע, הניצנים החיקיים לא יתפתחו. כבר אז החוקרים הניחו שמדובר בהשפעה תחרותית של האוקסין ושל [[ציטוקינין]]
== תיאוריות להסבר התופעה ==
<u>התיאוריה הקלאסית</u> טענה שבצמח השלם אוקסין מגיע מהקודקוד, מפעפע לניצנים החיקיים ומונע באופן ישיר את התפתחותם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Snow, R.|שם=On the nature of correlative inhibition|כתב עת=New Phytol.|שנת הוצאה=1937|כרך=36|עמ=283-300}}</ref>. וריאציה של תיאוריה זו נקראת <u>תיאורית תיעול האוקסין</u> ומניחה שיצוא אוקסין מניצן לגבעול הוא תנאי הכרחי להתפתחות הניצן. מאחר והגבעול רווי באוקסין, המגיע מהניצן הקודקודי, ניצנים חיקיים אינם יכולים להזרים אוקסין לגבעול ונשארים במצב רדום<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Domagalska, M. A., and Leyser, O.|שם=Signal integration in the control of shoot branching|כתב עת=Nat. Rev. Mol. Cell Biol.|כרך=12|עמ=211-221|שנת הוצאה=2011}}</ref>.
תיאוריה נוספת נקראת <u>תיאורית ההסחה</u>. לפי תיאוריה זו<u>,</u> האוקסין המיוצר בקודקוד מווסת ריכוז או פעילות של הורמונים אחרים- מעכב ביוסינטזה של ציטוקינין בגבעול<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Muller, D., and Leyser, O.|שם=Auxin, cytokinin and the control of shoot branching|שנת הוצאה=2011|כתב עת=Ann. Bot.|כרך=107|עמ=1203-1212}}</ref>, אשר
תיאוריה שלישית דוגלת בקיומו של שליח משני, במקום השפעה ישירה של האוקסין, ואף
== חשיבות התופעה בטבע ==
צמחים אינם בעלי יכולת תנועה ולכן, במהלך האבולוציה, היתה עדיפות לצמחים בהם יש מנגנונים להתמודדות עם תנאי סביבה מאתגרים. כאשר הצמחיה צפופה וכמות האור המגיע מתחת לצמרות נמוכה, הצמח חייב לגדול לגובה ולהגיע למקום שהאור בו רב יותר. רק שם יוכל לבצע פוטוסינטזה מספקת ליצור סוכרים בכמות שתבטיח את השלמת מחזור החיים עד יצור זרעים. בתנאים כאלה אין תועלת בהשקעת אנרגיה בהסתעפות. לעומת זאת, בתנאי קיום אופטימליים יש מספיק אנרגיה להצמחת ענפים מרובים (התעוררות ניצנים חיקיים), ועליהם יגדלו יותר פירות, עם יותר זרעים ולצמח יהיו סיכויים טובים יותר להעמיד צאצאים.
==הערות שוליים==
|