אסלאם בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריות מיותרות שלא מוסיפות לערך
אחידות במיקום הערות שוליים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 1:
{{אין לבלבל עם|ערביי ישראל}}
 
[[מוסלמים]] מהווים, נכון לשנת [[2020]], 18.0% מן האוכלוסייה ב[[ישראל]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2021/האוכלוסייה-המוסלמית-בישראל-נתונים-לרגל-חג-הקורבן.aspx|כותרת=האוכלוסייה המוסלמית בישראל - נתונים לרגל חג הקורבן|מידע נוסף=באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]|תאריך=15 ביולי 2021|תאריך_וידוא=10 באפריל 2022}}.}}. ה[[אסלאם]] אינו אחת מה[[דת בישראל|דתות]] המוכרות ב[[ישראל]] עקב סיבות היסטוריות. בזמן השלטון העותמאני הוכרו דתות המיעוט, אך הדת השלטת לא קיבלה הכרה רשמית.{{הערה|שם=US|1=[http://www.state.gov/g/drl/rls/irf/2006/71423.htm International Religious Freedom Report 2006], Israel and the Occupied Territories|כיוון=שמאל}}
 
==דמוגרפיה==
שורה 25:
ב-1099 [[מסעי הצלב|כבשו הצלבנים]] את ארץ ישראל מידי השושלת הפאטימית, אך המאבק נמשך לאורך כל התקופה (1099–1260) והארץ הייתה לזירת קרבות בלתי פוסקים בין [[פרנקים|הפרנקים]] הנוצרים [[השושלת האיובית|לאיובים]] המוסלמים וחבלי ארץ עברו מיד ליד.
 
האוכלוסייה המוסלמית הייתה מורכבת ממיעוט ערבי שהתיישב בארץ בעת הכיבוש הערבי, מנוצרים שהתאסלמו, וממהגרים שהגיעו מארצות מוסלמיות. רוב המוסלמים היו [[אסלאם סוני|סונים]], אבל בצפון הייתה גם אוכלוסייה [[אסלאם שיעי|שיעית]]. האוכלוסייה המוסלמית התחלקה לארבע קבוצות: עבדים – שבויי מלחמה. צמיתים – כפריים ששועבדו במסגרת המשטר ה[[פיאודליזם|פאודל]]י. עירונים – המוסלמים היוו מיעוט בערים ומעמדם היה כמו שאר הלא-פרנקים, של אנשים חופשיים. בנוסף היו שבטים [[בדואים]] ו[[הטורקמנים בארץ ישראל|טורקמנים]] שנדדו בארץ.
 
הצלבנים לא ניהלו מדיניות [[מיסיון|מיסיונרית]] אך מאחר שבמהלך התקופה הארץ עברה מידי נוצרים למוסלמים וחוזר חלילה, הייתה תופעה של נוצרים שהתאסלמו ומוסלמים שהתנצרו. המוסלמים יכלו לקיים את פולחנם באזורים כפריים ללא הפרעה, אבל בערים שבהן חיו נוצרים, הותר להם לקיים את דתם רק במסגרות פרטיות והמסגדים הפכו לכנסיות. בשל מעשי טבח ובריחה מהארץ, ירד מספרם בסוף התקופה לכ-150,000 מכלל 500,000 תושבי הארץ, וחלק ניכר מהם היו בדואים נוודים.