ברכות השחר – הבדלי גרסאות

==ברכות השחר בבית הכנסת==

ההלכה התלמודית קובעת שיש לברך כל ברכה על כל פעולה בזמנה. למשל, כששומעים קול תרנגול יש לברך "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" או כשלובשים בגדים יש לברך "מלביש ערומים" וכך הלאה.

 

עם זאת, לא כל ה[[ראשונים]] קיבלו תיקון זה, [[הרמב"ם]], למשל, פסק{{הערה|1=הלכות תפילה פרק ז הלכות ג-ט.}} כי התקנה המקורית לא זזה ממקומה, ויש לברך את הברכות לפי הפעולות בלבד וכתב שהנוהג שהתפתח הוא מנהג טעות שיש להפסיקו לאלתר. ראשונים אחרים דנו בהגדרתם של ברכות השחר, האם הם כמו ברכות שבח או נהנין שצריכות להיות מיידיות וסמוכות לאירוע או שמא הן סוג של ברכות שקיבלו הגדרה של "מנהגו של עולם"<ref>ספר ה[[העיטור|עיטור]] הלכות [[יום הכיפורים|יום כיפורים]]; [[ר"ן]] על [[רי"ף|הרי"ף]] ב[[מסכת יומא]] (ב,א); [[רא"ש]] על [[מסכת ברכות]] (סי' ט, כג) </ref>. בנושא זה יש לציין את שלושת הברכות שחוברו כיום עם ברכות השחר- ברכות "שלא עשאני גוי", "שלא עשאני עבד" ו"שלא עשאני אישה", שלפי דעת רוב מוחלט של הראשונים אינן תלויות באירוע מסוים, אלא מברכים אותם על דרך קבע בכל יום<ref>פרט לשיטת רבי [[אברהם בן הרמב"ם|אברהם בן]] ה[[רמב"ם]] בספרו "[[המספיק לעובדי השם]]" שסובר שגם ברכות אלו תלויות בראייה.</ref>.