ה"א הידיעה – הבדלי גרסאות

ב[[דקדוק]] של השפה ה[[עברית]] מכנים בשם, '''ה״א הידיעה''' או '''ה״א היידוע''' אתהיא האות [[ה]]' כאשר היא משמשת כתווית [[יידוע]] ל[[שם עצם]] או ל[[שם תואר]].

סבורים כי ה״א הידיעה שימשה בתחילה לשימוש דאיקטי – ככינוי רומז. שימוש זה נשתמר בצורות זמן אחדות כמו "היום", "השבוע" וכדומה שמשמעם היום הזה, השבוע הזה. מאוחר יותר קיבלה ה״א הידיעה גם תפקיד [[אנאפורה|אנאפורי]] כמצביע לאחור. למשל במשפט "אכלתי תפוח, התפוח היה טעים". ה״א הידיעה ממלאת תפקיד של הביטוי "הזה" או "ההוא". רק בשלב האחרון של ההתפתחות הפכה ה״א הידיעה לתווית שמציאותה במשפט מחויבת: למשל במשפט הקודם, לא ניתן לומר "אכלתי תפוח, תפוח היה טעים" ללא ה״א הידיעה. (תהליך דומה אירע גם ב[[שפות לטיניות|לשונות הלטיניות]], שבהן היידוע התפתח ממילות רמז ב[[לטינית]], שפה שבה לא היה יידוע).

יש לשים לב שלא כל ה' הנמצאת בתחילת מילה היא ה״א הידיעה. משום שה״א הידיעה היא [[אותיות השימוש|אות שימוש]] המצטרפת לתחילתה של [[מילה (בלשנות)|מילה]] שלמה, הסרתה תשאיר מילה שלמה באותה משמעות ורק לא מיודעת. אך אם האות ה' הייתה חלק מהמילה עצמה ולא [[מוספית]] לא תישאר מילה שלמה לאחר הסרתה. לדוגמה - הסרת האות ה' במילה "הבלון" תשאיר מילה שלמה "בלון" ולכן מדובר בה״א הידיעה, אך לא ניתן לעשות זאת במילים "הפוך", "הר" או "התחלה" משום שכאן האות ה' היא חלק מהמילה.