יום ליקוט עצמות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
ה[[ברייתא]] המובאת בתלמוד הירושלמי שהוזכר לעיל מאזנת בין שתי התחושות ומורה על יום אבל ביום ליקוט העצמות ויום שמחה ביום שלאחר מכן. וזאת לשון הברייתא :{{ציטוט|תוכן="בראשונה היו קוברין במהמורות. נתעכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים. אותו היום היה מתאבל ולמחר היה שמש שנינוחו אבותיו מן הדין."}}
ההלכות הקשורות ביום ליקוט עצמות מופיעות בספר ה[[טור]] ו[[בשולחן ערוך]] בסימן תג, הסימן החותם את חלק [[יורה דעה]]. הראשונים נחלקו ביניהם האם ביום ליקוט העצמות נוהגים גם מנהגי [[אנינות]] כל עוד לא נטמן הנפטר/ת במקומו/ה החדש. ב[[טור]] מובאים דברי ה[[מהר"ם מרוטנברג]] ולפיהם {{"ציטוט|תוכן=כתב הר"מ מרוטנבורק כל זמן שלא נקברו חל עליו כל דין אנינות לאסור בשתיית יין ואכילת בשרואחר שנקבר חל עליו כל דין אבלות עד הערב"}}
הסיבה לצורת ה[[קבורה]] הדו שלבית הזאת היא שבתקופה הראשונה היו ממתינים עד שיתעכל הבשר מגופת הנפטר/ת. לאחר התעכלות הבשר ולאחר שמגופת המת נשארו רק העצמות היו אוספים את העצמות ומעבירים אותם אל [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] בהם היתה נקברת הגופה. ארון הקבורה היה נטמן ב[[אדמה]] או ב[[מערה]] ובכך היה בא אל סופו תהליך קבורת הנפטר/ת.▼
הטור גם הביא את דברי אביו [[הרא"ש]] ולפיהם: {{"ציטוט|תוכן=ואבי אדוני הרא"ש כתב שאין עליו דין אנינות כלל אלא מיד חל עליו דין אבילות אפילו קודם שקברום}}
ה[[רמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]] פסק כדעת הרא"ש.
▲הסיבה לצורת ה[[קבורה]] הדו שלבית הזאת היא שבתקופה הראשונה היו ממתינים עד שיתעכל הבשר מגופת הנפטר/ת. לאחר התעכלות הבשר ולאחר שמגופת המת נשארו רק העצמות היו אוספים את העצמות ומעבירים אותם אל [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] בהם היתה נקברת הגופה. ארון הקבורה היה נטמן ב[[אדמה]] או ב[[מערה]] ובכך היה בא אל סופו תהליך קבורת הנפטר/ת. מטבע הדברים כשפסק המנהג לקבור את הנפטר/ת באופן דו שלבי פחת השימוש בהלכה של יום ליקוט עצמות. למרות זאת הלכה זאת מצויה בשימוש גם בימינו אנו.
בתקופה שלאחר [[מלחמת השחרור]] נאספו עצמות [[חלל|חללי]] [[כפר עציון]] ועצמות חללי [[לטרון]] ומקומות נוספים והובאו לקבורה. ביום הבאתם לקבורה נהגו קרובי החללים מנהגי אבלות כמתחייב מיום ליקוט עצמות. גם בביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] נזקקו חלק ממפוני הגוש להלכה זאת. [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודי]] ש[[בגוש קטיף]] פונה וגופות הנפטרים הובאו לקבורה מחודשת ב[[הר הזיתים]]. ביום הוצאת המתים מקברם נהגו קרובי הנפטרים מנהגי [[אבלות]] המתחייבים מליקוט העצמות.
| |||