שבלונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ניסוח
שורה 2:
[[קובץ:Schriftschablone.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבלונה של אותיות ב[[אנגלית]]]]
[[קובץ:SantaCruz-CuevaManos-P2210651b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבלונות ידיים ב[[מערת הידיים]] ב[[ארגנטינה]]]]
'''שַׁבְּלוֹנָה''' (מ[[גרמנית]]: '''Schablone''') ('''סטנסיל''') (על-פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''תַּדְמִית''', '''דֹּפֶס''') היא שכבה דקה של חומר העשוי מ[[נייר]], [[פלסטיק]] או [[מתכת]], עם אותיות או עיצוב שנחתכו ממנו, המשמשת לייצור אותיות או עיצוב על פני השטח על ידי יישום [[פיגמנט]] דרך החתכים בחומר.
 
יתרון השבלונה שניתן לעשות בה שימוש חוזר ולייצר במהירות ובמדויק את אותו העיצוב.
שורה 12:
==היסטוריה==
 
השימוש בשבלונות הומצא מסיבות מעשיות, לפני המצאת חותמת הגומי, בתי הדפוס או מכונות הצילום כדי ללמד ילדים את הא-ב. [[פוליטיקאי]]ם השתמשו בהן עבור חתימה על מספר רב של דפי תכתובות רשמיים, וכדי שיראו נקיים יותר. האירופאיים שהתיישבו באמריקה הכירו את השבלונות ב[[עיצוב פנים]] של בתיהםבתים, והביאו איתם את המסורת לאמריקה כשיטה זולה יחסית לעיטור וקישוט הבית. במאות [[המאה ה-18|ה-18]] ו[[המאה ה-19|ה-19]] הם שמשו בעיטור [[טקסטיל]], בעיקר כיסויי מיטה, שולחנות, ריהוט, מגשים, תיבות וארגזים.
 
השבלונות הראשונות היו עשויות בדרך כלל מנייר עבה משומןומשומן, או עור. מאוחר יותר נוצרו שבלונות מפח ו[[פשתן]] מיוחד, אולם בהמשך ועד היום, עשויים בעיקר מפלסטיק חזק וגמיש.
 
שבלונות היו פופולריות כשיטה ל[[איור]] ספרים. הטכניקה הייתה בשיא הפופולריות ב[[צרפת]] במהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] בה מספר רב של בתי מלאכה ב[[פריז]] התמחו בה. השכר הנמוך תרם לפופולריות של שיפור תהליך עבודה אינטנסיבי ביותר, כאשר השתמשו בשבלונות כדי לקצר את התהליכים, להדפיס את קווי המתאר של העיצוב ובעזרת סדרה של שבלונות עבור מיקומי הצבע השונים הונחו השבלונות אחת אחרי השנייה ליצירת העתק הציור השלם. בדרך זו הגיעו למגוון צבעים עזים ופרטים רבים, בעיקר בטכניקות של [[אר נובו]] ו[[אר דקו]].