ניקנור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצביא הסלאוקי|ראו=[[ניקנור (פירושונים)]]}}
'''ניקנור''' היה מצביא [[הממלכה הסלאוקית|סלאוקי]] בתקופת [[מרד החשמונאים]]. הוא היה מתומכיו של [[דמטריוס הראשון סוטר]], שדרש את המלוכה הסלאוקית לו ולזרעו. נהרג ב[[קרב חדשה]] בשנת [[161 לפנה"ס]]
 
לאחר [[שלום ליסיאס]] (הסכם שלום בין [[יהודה המכבי]] לבין [[אנטיוכוס החמישי]] מלך הממלכה הסלאוקית) כל הגזירות שנגזרו בתקופתו של [[אנטיוכוס הרביעי]] בוטלו ו[[ממלכת יהודההחשמונאים|יהודה]] זכתה ל[[אוטונומיה]] [[דת|דתית]] מלאה. לאחר שאנטיוכוס החמישי ושר צבאו [[ליסיאס (מצביא)|ליסיאס]] [[רצח|נרצחו]] על ידי דמטריוס ותומכיו, שאחד מהם היה ניקנור, החלה שוב המלחמה בין הממלכה הסלאוקית ויהודה.
 
ניקנור עמד בראש צבאותיהם במלחמתם ביהודה המכבי. בקרבב[[קרב כפר שלמא|קרב הראשון]] שהתחולל בינו לבין יהודה המכבי בקרבת כפר שלם, כמה קילומטרים מ[[ירושלים]], נוצח ניקנור, וצבאו אולץ לסגת באי סדר לירושלים. ב[[ירושלים]] ניקנור דרש מראשי העם להסגיר את יהודה המכבי ואף איים על [[בית המקדש]].
 
לאחר שנודע לניקנור שיהודה המכבי וסייעתו נמצאים ב[[צפון]] יהודה, קרוב ל[[שומרון]], הוא וצבאו יצאו לכיוונו על מנת למצוא אותו. בצבאו של ניקנור היו הרבה [[יהודי|יהודים]], אשר לא הסכימו לחלל את ה[[שבת]]. ניקנור סירב לכבד את רגשותיהם הדתיים ולכן רבים מהם ערקו.
שורה 10:
לאחר שניקנור וצבאו הגיעו ל[[בית חורון]] (כ-10 קילומטרים מירושלים), הוא הקים מחנה והמתין לתגבורת ועסק בהכנת צבאו לקרב.
 
[[קרב בית חורוןחדשה|בקרב]] שהתחולל במקוםסמוך למקום זה]], תקף צבאו של יהודה המכבי שכלל כ-3,000 חיילים את צבאו של ניקנור בהפתעה והנחיל לו מפלה קשה. ניקנור נפל חלל. ידו הימנית וראשו הובאו לתצוגת ראווה לירושלים. צבאו של ניקנור נס משדה הקרב, ויהודה שלח את חיליו הקלים לדלוק אחריהם על מנת להגביר את מספר אבדותיהם.
 
יום ניצחון זה נקבע כחג בשם "יום ניקנור" בי"ג באדר, על פי [[מגילת תענית]], אך מכיוון שנפסקה ההלכה ש"בטלה מגילת תענית", הוא נשכח ואין לו זכר יותר.