|
==היסטוריה==
החל מ[[המאה ה-12]] היתה במקום בו נמצאים כיום שרידי הארמון אחוזה השייכת לבית המלוכה הסקוטי. האחוזה נהרסה ובמקומה נבנתה מצודה מבוצרת על ידי כוחות אנגליים ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] בהוראתו של מלך [[אנגליה]] [[אדוארד הראשון]], בשל המיקום האסטרטגי של המבנה (בין [[טירת אדינבורו]] ל[[טירת סטירלינג]]).
<!--
A royal manor existed on the site in the 12th Century. This was replaced by a fortification known as 'the Peel' was built in the [[14th Century]] by English forces under [[Edward I of England|Edward I]]. The site of the manor made it an ideal military base securing the supply routes between [[Edinburgh Castle]] and [[Stirling Castle]].
בשנת [[1424]] החל מלך סקוטלנד [[ג'יימס הראשון מלך סקוטלנד|ג'יימס הראשון]] לבנות במקום ארמון עבור בית המלוכה הסקוטי. סביב הארמון נבנו גנים רשמיים. הארמון הורחב על ידי המלכים [[ג'יימס השלישי מלך סקוטלנד|ג'יימס השלישי]], [[ג'יימס הרביעי מלך סקוטלנד|ג'יימס הרביעי]] ו[[ג'יימס החמישי מלך סקוטלנד|ג'יימס החמישי]] (אשר נולד בארמון) - שבנה את בית השער של הארמון ואת המזרקה המפוארת בחצר הארמון. [[מרי מלכת הסקוטים]] נולדה בארמון בשנת [[1542]] ונהגה להתגורר בו במהלך שנות מלכותה.
In [[1424]], The town of Linlithgow was partially destroyed in a great fire. King [[James I of Scotland|James I]] started the rebuilding of the Palace as a grand residence for Scottish Royalty. Over the following century the palace developed into a formal courtyard structure, with significant additions by [[James III of Scotland|James III]], [[James IV of Scotland|James IV]] and [[James V of Scotland|James V]], who was born in the palace in April 1512, added the outer gateway and the elaborate courtyard fountain. [[Mary I of Scotland|Mary Queen of Scots]] was born here in December [[1542]] and occasionally stayed at the Palace during her reign. After the [[Union of the Crowns]] in 1603 the Royal Court became largely based in England and Linlithgow was used very little. Although King [[James I of England|James VI]] had the North range rebuilt between 1618 and 1622, the only reigning monarch who stayed in Linlithgow after that date was King [[Charles I of England|Charles I]] who spent one night there in 1633.
לאחר איחוד הכתרים בשנת [[1603]] עברה חצר המלוכה ל[[לונדון]] ופסק השימוש בארמון לינלת'גו. המלך אנגליה [[ג'יימס הראשון מלך אנגליה|ג'יימס הראשון]] נהג לבקר במקום ואף הרחיב אותו בין השנים [[1618]] - [[1622]]), אולם לאחר מלכותו של ג'יימס הראשון לא ביקרו מלכי אנגליה בארמון (למעט המלך [[צ'ארלס הראשון]] שישן בארמון לילה אחד בשנת [[1633]]).
The palace's swansong came in September, 1745, when [[Bonnie Prince Charlie ]] visited Linlithgow on his march south but did not stay overnight. It is said that the fountain was made to flow with wine in his honour. The [[Duke of Cumberland]]'s army destroyed most of the palace buildings in a fire in January [[1746]].
בשנת [[1745]] שהה בארמון [[צ'ארלס אדוארד סטיוארט|הנסיץ צ'ארלי היפה]] זמן קצר, אולם לא לן בו. בינואר [[1746]] צבאו של [[דוכס קמברלנד]] העלה את הארמון באש.
מאז [[המאה ה-19]] נעשו מספר פעולות לשימור הארמון, וכיום הארמון פתוח לציבור ומנוהל על ידי קרן [[סקוטלנד ההיסטורית]].
The palace has been actively conserved since the early 19th Century and is today managed and maintained by [[Historic Scotland]]. The internationally acclaimed watercolourist [[Frank W Wood]] painted a view of Linlithgow Palace. The site is open to visitors all year round (entrance charge). In summer the adjacent [[15th century]] parish church of St Michael is open for visitors, allowing a combined visit to two of Scotland's finest surviving medieval buildings.
-->
==קישורים חיצוניים==
<!--
| 
