חלוציות – הבדלי גרסאות

על פי דוד בן גוריון בספרו "חזון ודרך"{{הערה|דוד בן-גוריון, '''חזון ודרך''', כרך שני, תש"י-1950, עמ' 263.}}, החלוציות היא תופעה יהודית שראשיתה "באיש השח"ל [=שירות חלוצי לישראל] הראשון" - אברהם אבינו, שיצא מחרן "הלוך ונסוע הנגבה". בשנת 1950 נאם [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] בוועידת [[מפלגת פועלי ארץ ישראל|מפלגת פועלי ארץ-ישראל]] את נאומו המפורסם '<nowiki/>'''הזכות להיות חלוץ'''<nowiki/>',<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/13216/read|כותרת=הזכות להיות חלוץ}}</ref> ובו אפיין את הדמות החלוצית: "מִטבע החלוץ: מבטו מופנה, תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והניצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים.“ בשנת 1954, נשא בן-גוריון הרצאה בשם ''''מגמת החינוך הממלכתי'''<nowiki/>'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/14700|כותרת=מגמת החינוך הממלכתי}}</ref> בפני [[הסתדרות המורים|הסתדרות המורים,]] ובה הגדיר בצורה תמציתית את המושג הכללי: "מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."