ג'וסלין בל ברנל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תעתיק שם
אין תקציר עריכה
שורה 10:
|הערות=
}}
'''[[DBE|דיים]] סוזן ג'וסלין בל ברנל''' (ב[[אנגלית]]: '''Susan Jocelyn Bell Burnell'''; נולדה ב-[[15 ביולי]] [[1943]]) היא [[אסטרופיזיקה|אסטרופיזיקאית]] מ[[צפון אירלנד]]. בעת לימודי ה[[דוקטורט]] שלה, אותם הנחה [[אנתוני הייוויש]], היא גילתה את [[פולסר|פולסרי הרדיו]] הראשונים. עבור הגילוי זכה יואישהייוויש ב[[פרס נובל לפיזיקה]] יחד עם ה[[אסטרונום]] [[מרטין רייל]], אך בל ברנל לא נכללה בין הזוכים, על אף שהיא הייתה הראשונה להבחין ולנתח את הפולסרים. אסטרונומים חשובים רבים, ביניהם סר [[פרד הויל]], ביקרו את ההשמטה הזו.
 
לאורך הקריירה שלה שימשה בל ברנל, בין היתר, כנשיאת [[החברה המלכותית לאסטרונומיה]] (RAS) בשנים 2002–2004, נשיאת [[המכון לפיזיקה]] (IOP) בשנים 2008–2010 וסגנית הנשיא של [[טריניטי קולג' (דבלין)|אוניברסיטת דבלין]]. היא אף הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לשמש כנשיאת [[החברה המלכותית של אדינבורו]] (RSE) בשנים 2014–2018. בנוסף היא זכתה במספר פרסים ומדליות.
שורה 33:
 
== פרס נובל ==
העובדה שבל לא זכתה בהכרה בהענקת פרס נובל לפיזיקה ב-1974 היא נושא שנוי במחלוקת מאז ועד היום ודוגמה ל[[אפקט מטילדה]]. היא עזרה לבנות את הרדיו-טלסקופ שבאמצעותו התגלו הפולסארים, והיא הייתה הראשונה להבחין באנומליה שהם גרמו, כתוצאה מסריקה של כמויות עצומות של מידע מדי לילה. בל ציינה מאוחר יותר שבדיווחיה על האנומליה היא נאלצה להתמודד עם סקפטיות מצד יואישהייוויש, שהתעקש שמדובר בהפרעה מעשה אדם. ב-1977 בל הגיבה על הנושא:
{{ציטוט|תוכן=מחלוקות בין מנחה לבין סטודנט לגבי גבולות הם תמיד קשים, ולעתים אך בלתי אפשריים לפתירה. שנית, זהו המנחה שעליו מוטלת האחריות הסופית להצלחת או כישלון הפרויקט. אנו שומעים על מקרים בהם מנחה מאשים את הסטודנט בכישלון, אבל אנו יודעים שזו במידה רבה אשמת המנחה. זה נראה לי אך הוגן שהוא ירוויח גם מההצלחה. שלישית, אני מאמינה שזה יפחית מערכם של פרסי נובל אם הם יוענקו לתלמידים, מלבד במקרים מיוחדים מאוד, ואני לא חושבת שזה אחד מהם. לסיום, אני לא מוטרדת מזה בעצמי - אחרי הכל, אני בחברה טובה, לא?|מקור=[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1749-6632.1977.tb37085.x/abstract באתר Annals of the New York Academy of Sciences]|מרכאות=כן}}