תרופה גנרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: חברת תרופות ללא כוונת רווח |
←פתיח: ארה"ב במקום יוטה |
||
שורה 7:
בתרופות נפוצות קורה לעיתים ששם ה[[מותג]] המקורי הופך עם הזמן לשם גנרי בפי הציבור (אך לא בהכרח מבחינה משפטית). כך למשל, במדינות רבות הפך שמה של התרופה [[אספירין]] לשם גנרי הן מבחינת השימוש הציבורי במותג והן מבחינה משפטית, לאחר שחברת [[באייר (חברה)|באייר]] ה[[גרמניה|גרמנית]] איבדה את הזכויות הבלעדיות על השם "אספירין" ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. לעיתים דווקא מתקבע בציבור [[סימן מסחר|שם מסחרי מוגן]] של תרופה ממותג מסוים כשמה הגנרי של התרופה. בישראל, למשל, מזוהה בפי רבים המותג "אקמול" כשם גנרי של התרופה ששמה הגנרי הרשמי (INN) הוא [[פרצטמול]]. ללא קשר לשימוש הנפוץ בציבור, מבחינה משפטית הזכויות על השם "אקמול" שייכות לחברת טבע, ורשמית אין זה שם גנרי לתרופה.
המחירים שגובות חברות התרופות המובילות בעולם עבור תרופות מקור שנויים במחלוקת, מאחר שמחירם היקר של תרופות מצילות חיים הם מעבר להישג ידם של רבים. בנוסף, באמצעות תרגילים משפטיים, מונעות החברות שיווק של גרסאות גנריות זולות של תרופות בהן הן מחזיקות בפטנט גם לאחר שהפטנט פג{{הערה|{{הארץ|הדס זיו|תרופות על המשקל - המוסר הבעייתי של חברות התרופות|1.2041072|10 ביוני 2013}}}}. בשנת 2013, הסרט הדוקומנטרי 'אש בתוך הדם' ({{אנ|Fire in the Blood (2013 film)|Fire in the Blood}}), טען שחברות התרופות גרמו למיליוני מקרי מוות מיותרים באפריקה, מאחר שחסמו שיווק של תרופה גנריות זולות ביבשת{{הערה|{{העוקץ|דני פילק|תופעות הלוואי של תעשיית התרופות|2013/05/30/תופעות-הלוואי-של-תעשיית-התרופות}}}}. ב[[הודו]] התיר חוק הפטנטים ייצור העתקים לתרופות המוגנות בפטנט, במקרים שבהם הפקת ההעתק כרוכה בתהליך ייצור שונה מזה של התרופה המקורית, כדי לייצור ולשווק תרופות בעלות זולה יותר{{הערה|{{הארץ||חשש: חקיקה בהודו תמנע תרופות ממדינות עניות|1.1512155|23 במרץ 2005}}}}. חברות התרופות הבנילאומיות לוחצות על הודו לא לאפשר לייצר גרסאות גנריות פחות יקרות של תרופות מוגנות בפטנט{{הערה|{{TheMarker|ניו יורק טיימס|הודו רוצה לתת תרופות מוזלות לעניים - בתעשיית התרופות העולמית מודאגים|1.2203286|30 בדצמבר 2013}}}}.
==לקריאה נוספת==
| |||