מובהקות סטטיסטית – הבדלי גרסאות

בבדיקת השערות עומדת לבחינה [[השערה (מדע)|השערה]], הנקראת 'השערת האפס'. לצורך החלטה מבצעים [[ניסוי]], ומשלבים את התוצאות במבחן שנבחר מראש. תוצאת המבחן היא אחת משתי מסקנות אפשריות: לדחות את ההשערה, או שלא לדחות אותה.

המבחן מורה לדחות את השערת האפס, אם תוצאות הניסוי אינן סבירות כאשר מניחים שההשערה נכונה. מכיוון שהניסוי כולל [[דגימה (סטטיסטיקה)|דגימה]] של [[משתנה מקרי|משתנים מקריים]], גם כאשר השערת האפס נכונה, בהחלט ייתכן שתתקבל תוצאה שלאורה השערת האפס תיראה בלתי סבירה (ותחייב את דחיית השערת האפס). לטעות כזו, שבה דוחים את ההשערה שלא בצדק, קוראים [[שגיאה מסוג I]] ("דחייה שגויה"). ל[[הסתברות]] שטעות כזו תתרחש קוראים '''רמת המובהקות''' של המבחן. רמת מובהקות זו מיוצגת בעזרתבאות ״אלפא״היוונית [[אלפא|α ("אלפא")]]. לדוגמה, במחקר לגבי תועלת של תרופה מול פלצבו, נקבעת מראש רמת מובהקות של אלפאα=5%. השערת האפס היא שאין הבדל בין התרופה ל[[פלצבו]]. יש סיכוי של 5% שנדחה השערה זו בטעות. במילים אחרות אם התרופה לא מועילה כלל, יש סכויסיכוי של 5% שהמחקר יראה כאילו הועילה.