נתן מז – הבדלי גרסאות

כיהן כארבעים שנה כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בקהילת פרנקפורט במהלך שנים אלו היה שותף לפולמוס סביב [[הגט מקליווא]]. לאחר פטירת [[מרא דאתרא]] ה[[אב"ד]] רבי [[אברהם אביש מליסא]] בשנת [[ה'תקכ"ט]], נותר רבי נתן הסמכות התורנית הבכירה בקהילה, והחל לשמש כממלא מקום הרב. בשל כך, לא מיהרה הקהילה לבחור רב חדש. בשנה שלאחר מכן, [[ה'תק"ל]] ([[1770]]), הוצע לו לכהן בעיר [[דרמשטאדט]]. בשל החשש שיענה להצעה ויעזוב את עירם, החליטו פרנסי פרנקפורט ב[[א' בחשוון]] [[ה'תקל"א]] (1770) למנות אותו באופן רשמי ל[[ראש ישיבה]] לכל ימי חייו. בדרך כלל, היה תפקיד ראש הישיבה אחד מתפקידיו של האב"ד, ומינוי זה היה למעשה מתן תוקף רשמי לתפקידו כממלא מקום הרב. הוטלו עליו כל התפקידים שהיו מוטלים על הרב (כנשיאת [[דרשה|דרשות]] מפעם לפעם, ישיבה בראשות [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] ואמירת חילוקים בתחילת ה[[זמן (ישיבה)|זמן]]), עד שימונה אב"ד חדש, אך גם נאמר לו שכהונתו כראש ישיבה תישמר גם לאחר מינוי רב חדש (מבלי לפגוע בזכויות הרב).{{הערה|הרב הורוויץ, '''רבני פרנקפורט''', עמ' 139–140.}}