אלכס גולדפרב – הבדלי גרסאות

גולדפרב שימש כחבר בוועדת הכלכלה וב[[הוועדה לביקורת המדינה|וועדה לביקורת המדינה]], וכמו כן היה חבר בוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולו[[ועדת הכלכלה]] ויושב ראש ועדת משנה לפיתוח הנגב מטעמה. פרש מ"צומת" ב-[[7 בפברואר]] [[1994]] יחד עם [[גונן שגב]] ו[[אסתר סלמוביץ]], על רקע סכסוך עם איתן. השלושה הקימו את [[סיעת יעוד]], וגולדפרב כיהן כיושב ראש הסיעה.

 

בסוף [[1993]] פרשה [[מפלגת ש"ס]] מהקואליציה, על רקע פרשת [[אריה דרעי]], וממשלתו של רבין נשענה על תמיכה-מבחוץ של הסיעות הערביות. על-מנת לחזק את הבסיס הקואליציוני שלה, חיזרה הממשלה אחר חברי הכנסת. מצבה של הקואליציה הוחמר בינואר [[1995]], עת פרישתם מהקואליציה של חברי הכנסת מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] [[עמנואל זיסמן]] ו[[אביגדור קהלני]], שהקימו את מפלגת "[[הדרך השלישית (מפלגה)|הדרך השלישית]]" (שהוכרה כסיעה נפרדת בכנסת ב-[[7 במרץ]] [[1996]]), שכן בעקבות זאת איבדה ממשלת רבין את הרוב בכנסת. לאור זאת, פנה ראש הממשלה [[יצחק רבין]] אל [[סיעת יעוד]] שתצטרף לקואליציה ותמנע את נפילת הממשלה, והסיעה נענתה להצעתו. ב-[[2 בינואר]] 1995, כ-11 חודשים לאחר פרישת סיעת יעוד מצומת, הצטרפה הסיעה לממשלה, גונן שגב מונה ל[[שר האנרגיה והתשתית]], וגולדפרב מונה לסגן שר השיכון והבינוי, וממונה על חברות הבת של [[משרד השיכון]], ובהן [[עמידר]], עמיגור ועוד.