שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: שולחן ערוך |
|||
שורה 4:
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי ה[[שו"ת]]ים שקדמו לו בעניינים הנוגעים ל[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא ב[[באר היטב]]. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי [[קבלה]] ותלמידי [[האר"י]], וכן כולל מ[[חידוש|חידושי]] המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מ[[ברודי]], והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.
בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך{{הערה|{{HebrewBooks|[[אפרים זלמן מרגליות]]|הקדמה לשולחן ערוך|40431|מגיני ארץ,
הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]], שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השולחן ערוך, [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], בחיבור בשם "[[פתחי תשובה]]".
שורה 16:
==הוצאות==
החיבור יצא לראשונה בהדפסה של [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], עם שערי תשובה, בדובנא בשנת תק"פ{{הערה|{{הצפירה||לקורות היהודים בעיר דובנא ומצבם|19020124|7}}}}. הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השולחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]). בשנת תרכ"ח (1868), נכלל שערי תשובה במהדורת השולחן ערוך של [[דפוס ראם]]{{הערה|{{המגיד|האלמנה והאחים ראם בוילנא|הודעות, אבל אשמים אנחנו|18680526|19}}}}. אחר כך צורף להדפסות השולחן ערוך כפירוש מסביב לשולחן ערוך עצמו ברוב המהדורות{{הערה|{{HebrewBooks||שער הספר|7912|
החיבור זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם ה[[משנה ברורה]].
| |||