אפרים זלמן מרגליות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 31:
== קורות חייו ==
נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב [[אלכסנדר סנדר שור]] ולאמו מרת דבורה "אשר היו עיניה פקוחות להדריך ילדיה ביושר המסילה"{{הערה|נוסח הקדמתו הראשונה לספרו ראש אפרים על הלכות טריפות}}. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]] וכן בישיבתו של הרב [[יצחק אייזיק מקוריץ]]. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות [[אולנוב (פולין)|אוהנוב]] (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי ה[[יהלום|יהלומים]], התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.
מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני [[קריאת התורה]] "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות [[הימים הנוראים]]. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.
שורה 38:
אחיו היה הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] מחבר הספר [[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]] על ה[[שולחן ערוך]]. הסכים על הספר [[ליקוטי מוהר"ן]]. אחד מחתניו היה רבי יעקב יהושע הורוביץ, נכדו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ה"הפלאה".
==חיים אישיים==
דודו אחי אמו הינו רבי דוד אב"ד לובר, כפי שהביא בספרו. רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי נשא לאשה בזיווג ראשון את זוגתו הצנועה, וממנה בתו רבקה, ובתו שרה (שנפטרה בשעת לידתה בקיו"ש בב' אייר תקס"ט ולשמה ולזכרה חיבר את הספר [[זרע אפרים]] על הפסיקתא כפי שכתב שם בהקדמתו), בזיווג שני נשא את לאה, ממנה בתו, סימא, ובנו, חיים יהודה לייבוש מרגליות{{הערה|ראה סוף הקדמת ספר בית אפרים לחושן משפט}}.
| |||