דוד חנין – הבדלי גרסאות

בשנת 1936 קיבלה משפחת חנין מנשיא ברית המועצות דאז, מיכאיל קלינין, אישור [[הגירה|להגר]] מברית המעצות. בסוף שנת [[1936]] עלתה משפחתו של חנין לארץ ישראל והתיישבה ב[[תל אביב]]. אחרי עלייתו פגש נערים מהנוער ע"ש דב בורוכוב, והצטרף יחד עם אחיו לתנועה זו. בתנועה זו, פגש פעילי מחתרת מ[[ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי|הנוער הקומוניסטי]], המשמרת הצעירה של [[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]], והצטרף אליהם. כמספר חודשים אחרי הצטרפותו לתנועה, התמנה לראש קבוצה שעסקה בדברים טכניים: הדבקת כרוזים, חלוקת עיתונים, המצאת סיסמאות וכו'. בתקופה זו, קיבל את כינוי המחתרת שלו, סשה, שם שבו דבק עד מותו. כמו כן, "קישטו" בלילות את מועדוני תנועות הנוער לפני חגים מהפכניים: [[האחד במאי]], [[7 בנובמבר|יום המהפכה ברוסיה]] וכו'. בשנת [[1939]], באחת מפעולות ה"קישוט", יצא דוד חנין ביחד עם אחד מחברי הקבוצה, אותו חבר קבוצה נתפס על ידי סיור משטרה בטענה שהוא נוסע על אופניו ללא פנס. אחרי חיפוש שנעשה עליו, אף על פי שהוזהר על ידי חנין שלא יישא עליו שום חומר תעמולה, נמצא כרוז שאותו תלו באותו לילה. הנער נלקח לתחנת המשטרה והוכה עד שהחל למסור את שמות החברים בקבוצה. הנער לא ידע את שמו האמיתי של חנין, וידע רק שהוא מברית המועצות וחבר בנוער "פועלי" כל שהוא. הבולשת הבריטית החלה לחקור וגילתה שחבר מזכירות של הנוער הבורוכובי הוא יוצא ברית המועצות. חנין נעצר על ידי חוקרי הבולשת הבריטית והוכה קשות במשך זמן רב ובאופן מקצועי על מנת שלא יגלו סימני עינויים.