מרכזייה – הבדלי גרסאות

'''מרכזיה''' היא מערכת [[טלקומוניקציה]] המקשרת בין משתמשי [[טלפון]] ויוצרת בניהם חיבור כך שיוכלו לשוחח. כאשר מרכזייה יכולה להיות מרכזייה ציבורית המקשרת בן מנויי טלפון ברשת הציבורית ([[PSTN]] ) כגון רשת [[בזק]], או מרכזיה פרטית (Private Branch Exchange - PBX) המקשרת משתמשי טלפון בתוך ארגון מסוים וגם מאפשרת להם להקים שיחות חוץ לרשת הציבורית. בימנו '''מרכזיות''' הן [[מערכת|מערכות]] [[אלקטרוניקה|אלקטרוניות]] המנוהלות באופן [[מחשב|ממוחשב]]. מהבחינה הטכנית המרכזייה אחראית על:

* חיוב עלות השיחה -– בעיקר במרכזיה ציבורית

בשנת [[1891]] הגיש [[אלמון סטראוג'ר]], [[קברן]] מ[[קנזס סיטי]], [[פטנט]] על המתג האלקטרו-מכני הראשון, אשר פיתוחים נוספים שלו הביאו בסופו של דבר לאוטומציה במערכות הטלפוניה. הגרסה המשופרת של המתג כוללת 10 קבוצות של 10 מוליכים, המסודרים בצורה חצי מעגלית. כאשר מחייגים אל מרכזייה עם מתגים אלו ב[[חיוג מתקפים]] (pulse dialing) נוצרות הפרעות או ניתוקים רגעיים בקו שבין המחייג למרכזיה (local loop). כתוצאה מכך נעים מוליכים בתוך המתג, ויוצרים [[מעגל חשמלי]] בין המחייג לבין הקו המבוקש. המרכזייה האוטומטית הראשונה החלה לפעול ב-1892 ב[[אינדיאנה|באינדיאנה]]. היא נבנתה על ידי חברה שהקים סטראוג'ר על פי טכנולוגית המתג שהמציא. כדי לאפשר למנויי הטלפון המחוברים למרכזיית סטראוג'ר לחייג באופן נוח פותח [[טלפון חוגה]]. בהמשך מרכזיות אוטומטיות מסוג סטראוג'ר ניבנו גם על ידי חברות אחרות, דגם זה של מרכזיות היה לדגם המרכזי של המרכזיות האוטומטיות בכל המחצית הראשונה של המאה ה-20. מרכזיות סטראוג'ר נקרא גם מרכזיות "[[צעד-אחר-צעד]]" (Step-By-Step) בשל אופן פעולתם.

'''מרכזיית IP''' היא [[מרכזיה]] אשר מחוברת לטלפונים ולמרכזיות אחרות רק (או כמעט רק) בחיבורי [[VoIP]] (העברת קול, וידאו וכדומה דרך חיבור על [[רשת תקשורת]] רגילה, לרוב ה[[אינטרנט]]) ולא דרך פרוטוקולי טלפוניה מסורתיים ([[PSTN]]). באמצעות טכנולוגיית [[VoIP]] ניתן להעביר דיבור באמצעות רשתות נתונים ורשת האינטרנט על ידי [[קידוד תווים]] דיגיטלי. הקידוד נעשה או על ידי טלפוני ה- IP או על ידי מרכזיית ה- IP.