פתגם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yaelmehl (שיחה | תרומות)
ניסוח
Yaelmehl (שיחה | תרומות)
ניסוח
שורה 15:
בשונה מכך, פתגמים רבים לקוחים ממקורות עבריים קדומים ומטקסטים קנוניים אחרים. הבולטים שבהם הם התנ"ך ובמיוחד ספרי משלי וקהלת המיוחסים לשלמה המלך והמשנה ובמיוחד פרקי אבות בהם מצוינים לרוב התנאים להם מיוחסים הדברים. הדבר נותן לפתגמים אלה תוקף של אסמכתא ומעצים את השפעתם. פתגם שמרבים לצטט מ[[פרקי אבות]] ו:ו הוא "כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם", אולם בדרך כלל לא זכה פתגם זה שיצוין שם אומרו. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מביא את האמרה [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] בשמו של [[רבי חנינא]] ([[מסכת מגילה]], טו, א). נראה, שכוח השפעתם של פתגמים הוא רב גם אם מחברם ומקורם לא מוזכרים.
 
לעיתים קרובות, פתגמים אף אינם ציטוט מדויק של מקורם, ורק ניכרת זיקתם אליו. כך למשל, קשה שלא להבחין בעקבותיו של הפסוק מקהלת "שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ." (קהלת יא א) בפתגמים המתורגמים הבאים: "עשה מעשה טוב וזרוק (אותו) למים" (בוכרית, תאג'יכית-יהודית)<ref name=":1" />, "מעשה טוב עשה והוא יפגוש אותך [בדרך]" (גאורגית),<ref name=":0" /> "שלח לחמך לנהר (לים) כעבור אלף שנים תמצאנו."(ערבית-יהודית בלהג יהודי בבל)<ref>{{צ-ספר|מחבר=י' מאירי|שם=על נהרות בבל: אוצר הפתגמים של יהודי בבל והקבלתם לפתגמי-עם אחרים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ראובן מס|שנת הוצאה=1996|עמ=385}}</ref> למרות שפתגמים אלה ורבים כמותם אינם ציטוט מדויק של מקורם, השתלבותם בשיח לא נפגמת בשל כך ולרוב אף מתעצמת משום שהשימוש בהם באופן זה קולח הרבה יותר והדובר לא נדרש לאמץ את זכרונו ולציין את המקור.
 
להלן כמה דוגמאות לפתגמים שהם ציטוט של המקור העברי כלשונו: