פתגם – הבדלי גרסאות

'''<nowiki/>'הפתגם''' הוא [[סוגה ספרותית|סוגה]] (ז'אנר) ספרותית עממית, המצטיינת בצורתה הקצרה ובניידותה מהקשר להקשר. רוב התרבויות מכירות את השימוש בפתגמים הן בהקשרים שבשיח בעל-פה הן בטקסטים כתובים מסוגים מגוונים, כולל ספרות יפה, דברי חוק ומשפט, טקסטים דתיים, עיתונות, פרסומת ועוד.'<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גלית חזן-רוקם|שם=אדם לאדם גשר - פתגמים של יהודי גורגיה בישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=תשנ"ג|עמ=11415}}</ref> פתגמים מבטאים לרוב ערכי מוסר וניסיון חיים. אנשים בוחרים להשתמש בְּפתגמים שהם רלוונטיים לַשיח האקטואלי בו הם מעורבים. הם עושים זאת כדי לשכנע את בני שיחם בעמדתם ולתת משנה תוקף לדבריהם. על הנמענים לקשר את הסיטואציה הריאלית בה הם מצויים לכלל המקובל המוצג בפתגם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בינה סילברמן-ויינרייך|שם=בעיות מבניות בחקר הפתגם היהודי|כתב עת=הספרות|כרך=ג:1|שנת הוצאה=1975|עמ=87}}</ref> בנוסף לכך, ישנה משמעות לכלל הגורמים השותפים באירוע בו אומרים פתגם ובהם הדובר, הקהל ונסיבות הזמן והמקום.<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר אלכסנדר-פריזר|שם=מילים משביעות מלחם לחקר הפתגם הספרדי יהודי|מקום הוצאה=ירושלים ובאר שבע|מו"ל=מכון בן-צבי והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|שנת הוצאה=תשס"ד|עמ=22}}</ref> הצמצום המצוי בַּפתגם, ניסוחו המוקפד ויכולתו ליצר גרסאות חדשות כמו גם תִפקודו בהקשרים משתנים מסייעים לו להיות גורם משמעותי ובעל השפעה בהעברת מסרים. תפקודם של פתגמים מורכב: מצד אחד, זוהי סוגה שמרנית המשמשת אמצעי דידקטי לחיזוק דפוסי החיים המסורתיים הפנים קבוצתיים ומצד שני, היא גשר לתקשורת רב-תרבותית ומשמשת כלי להפצת רעיונות ומסרים אוניברסליים. הגמישות המצויה בפתגמים והעברתם בעל-פה מאפשרת להם לשרוד שינויים סביבתיים רבים ולעבור מדור לדור.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=יעל (הרצוק) מהל|שם=לב ללב ראי - פתגמים מפי יהודי בוכרה באוזבקיסטן ובישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=תשפ"א|עמ=48-47}}</ref>