טרקטט לוגי-פילוסופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←רקע: הגהה |
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 3 קישורים. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד משימה למתחיל מוצע: הוספת קישורים |
||
שורה 10:
[[קובץ:Tractatus-p145.jpg|ממוזער|5.5423 לתפוס־בחושים משהו מורכב פירושו, לתפוס שחלקיו מתייחסים באופן מסוים זה לזה. זה גם מסביר שאת הצורה אפשר לראות כקוביה בשני אופנים שונים, וכן את כל התופעות הדומות, שהרי אנו רואים כך שתי עובדות שונות. (אם אני רואה תחילה את הפינות a, ואת b רק בחטף, אז a מופיע בחזית; ולהפך.)]]
[[קובץ:Tractatus-p151.jpg|ממוזער|250px|5.633 היכן תמצא סובייקט מטאפיזי '''בתוך''' העולם? אומר אתה, המצב כאן דומה לגמרי למצב העין ושדה הראייה. אבל הלא את העין באמת '''אינך''' רואה. מאומה '''בשדה הראייה''' אינו מניח לך להסיק ממנו, שהוא נראה לעין. {{ש}} 5.6331 הרי לשדה הראייה אין צורה מעין זו:]]
מבנהו של הספר ואופן כתיבתו אינם ניתנים להפרדה מתוכנו - ממה שעל הקורא להבין. הוא בנוי במבנה של [[יהלום]] - מבנה של [[תאוריה]] אידיאלית - והוא עשוי שבעה [[אכסיומה|משפטי יסוד]], אשר להם [[תיאורמה|משפטי-משנה]] (כולל תת-משפטי-משנה, תת-תת-משפטי משנה וכו') - ובסך הכל 526 משפטים.
===שבעת משפטי היסוד ===
# העולם הוא כל מה שקורה.
שורה 21:
==השפעה ופרשנות==
הספר עוסק כמעט בכל תחומי ה[[פילוסופיה]], אך אחת מהשפעותיו העיקריות הייתה על ה[[פילוסופיה של המדע]]. הספר עיצב את תפיסת ה[[ פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] ונחשב כבר בזמנו לשיאה. תפיסה זו מנסה להציע תאוריה פילוסופית שבאמצעותה ניתן לאתר [[עובדה|עובדות]] אטומיות שעל בסיסן בונים את כל העולם הנחשב והנתפש - הן מבחינה מדעית והן מבחינת התפישה והמחשבה האפשרית של האדם. אין מדובר בעובדות [[פיזיקה|פיזיקליות]], אלא ב"עובדות" לוגיות. הפילוסופיה אינה עוסקת במה שישנו, בקונטינגנטי, אלא במה שאפשרי לוגית, קרי, בהכרחי. היות שפילוסופיה היא דבר אשר אינו נבנה על עובדות טבע, אזי, במובן זה, לא ניתן לדבר על [[תזה]] פילוסופית כעל דבר שניתן להוכחה מדעית.
ויטגנשטיין עצמו הרחיק עצמו מן הפוזיטיביסטים, וחשב שמרביתם, איתם היה בקשרים קרובים, לא הבינו את הפילוסופיה שלו. יש פרשנים הסבורים שוויטגנשטיין לא ניסה להציע תאוריה כלשהי בטרקטט, אלא להביא את היומרה הפילוסופית התאורטית של ה[[פוזיטיביזם]] לכדי אבסורד. זאת, על ידי ניסוח תורה מושלמת, והמחשה כיצד היא קורסת משהיא מושלמת: משפטי התאוריה הם חסרי מובן, וזאת על פי הקריטריונים הקשיחים שמנסחת התאוריה עצמה.
היום יש פרשנים הסבורים, כמו ה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביסטים]] בזמנו, שהטרקטט שייך לתקופה המודרנית. פרשנים אלו סבורים שהספר אכן מציע תאוריה פילוסופית, ולראיה הם מציגים, למשל, את מבנהו היהלומי. פרשנים אחרים סבורים שהספר רחוק מהמודרנה, ואף נותן כלים להתנגד לה על ידי הבאתה לכדי אבסורד. מבנהו של הטרקטט, בחירתו של ויטגנשטיין בסגנון כתיבה זה, נועד להמחיש כיצד יהלום פילוסופי הוא בבחינת [[פנטזיה]] ותו לא. במידה רבה הספר, על פי השקפת פרשנים אלו, הוא ספר [[אירוניה|אירוני]].
על פי התאוריה שהספר מציע (או נראה כמציע), ישנם שני צדדים לאותו מטבע - העולם והחושב על העולם. המחשבה מגיעה עד העולם - בכך היא מחשבה על אודות העולם - ואינה מפספסת אותו. אין פירושו שלא ניתן לטעות, לחשוב מחשבות שגויות, אך לא ניתן לטעות במחשבה שתוכן המחשבה שלנו הוא שכך וכך הם הדברים. כלומר, אם אנחנו בכלל חושבים, אזי נושא המחשבות שלנו הוא העולם - יהיו אלה מחשבות שגויות או נכונות. המחשבה אינה יכולה לחצות את גבולות ה[[לוגיקה]], שכן מחשבה היא יציר לוגי. אין לחשוב באופן לא לוגי.
| |||