מלך-פילוסוף – הבדלי גרסאות

מלבד אריתמטיקה, אפלטון מציע את ה[[הנדסה]] כמדע שאותו הצעירים ילמדו. גם בו הוא טוען שעושים שימוש שגוי, שלא מאפשר את הגשמת המטרה האמיתית של עיסוק בתחום זה, הלא היא "למשוך נשמה כלפי האמת וליצור מחשבה פילוסופית". מעבר לכך, לאדם בקיא בהנדסה יקל יותר בענייני "הקמת המחנות וכיבושי מקומות וליכוד השורות ופיזורן", וכן גם בכל שאר ענייני המלחמה, כפי שמציין גלאוקון.{{הערה|כתבי אפלטון כרך שני פוליטאה עמודים 438-439}} האחרון גם מציע את מדע ה[[אסטרונומיה]] כמדע השלישי אותו ילמדו את המושלים העתידיים, אך סוקרטס גורם לו להסתייג מדבריו בטענה שהוא אמר זאת לא מתוך אמונה אמיתית שזה תחום הכרחי, אם כי מתוך היכנעות לדעתם הרווחת של ה[[המון]] שסבור שזה מדע חשוב, גם אם למעשה אין בו תועלת אמיתית (מלבד התרומה להבנה ב[[ימאות]] וב[[חקלאות]], שהכרחית לכל מנהיג, בה גלאוקון משתמש כנימוק היחיד לתמיכתו בטענה).{{הערה|כתבי אפלטון כרך שני פוליטאה עמודים 439-440}} אולם בהמשך, סוקרטס חוזר בו, (לאחר ששכח למנות את המדע העוסק ב[[צורה גאומטרית|גופים]] [[מרחב תלת-ממדי|תלת - מימדיים]] כשלעצמם כמדע אותו ילמדו הצעירים), ואומר שכל עוד מדע זה יישאר "מוזנח" במחקר העכשווי, לא תהיה ברירה אלא ללמד את "חכמת התכונה" - האסטרונומיה - במקומו. וזאת על אף שהוא עדיין טוען שאין בדרך למידתה הנוכחית של "חכמת התכונה" כל הצדקה לעצם הלימוד, שכן הוא אינו מאפשר (להבנתו של סוקרטס) הגעה אל האידאות.

 

 

== מלך פילוסוף כללי שלטוני ==

מצביא מפורסם נוסף שתואר כמלך-פילוסוף הוא [[אלכסנדר הגדול]]. אלכסנדר חונך על ברכי הפילוסופיה (ע"י [[אריסטו]], מורו הפרטי ובכיר תלמידיו של אפלטון), והשפעת החינוך המיטבי שקיבל בצעירותו ניכרה גם בהמשך חייו הבוגרים; הוא הצליח למצוא פתרונות מבריקים לבעיות איתן נדרש להתמודד כמצביא ואסטרטג, הגיע להישגים מדיניים חסרי-תקדים ונודע כבעל יכולת מנהיגות וכריזמה.

 

 

דוגמאות נוספות: