|
'''פדולוגיה''' היא תחום מחקר מדעי העוסק בלימוד [[קרקע]]ות בסביבתן הטבעית. בתחום מחקר זה עוסקים בהבנת תהליכי היווצרות הקרקע ובהבנת הקשר בין הקרקע ובין גורמים אחרים, כמו ה[[סלע]] עליו היא יושבת וה[[אקלים]] השורר באזור.
{{עריכה}}
'''פדולוגיה''' היא תורת ה[[קרקע]].
[[אדפולוגיה]] הוא תחום מחקר נוסף בתורת הקרקע שעוסק בהבנת השפעת הקרקע על ה[[חיים]] בה ועליה, ובמיוחד הפשעתה על ה[[צומח]].
[[ואסילי דוקוצ'ייב]] ה[[רוסיה|רוסי]] נחשב לאבי תורת הקרקע.
<small>הערה: זהו ערך שנמצא עדיין בבנייה, אבל יש כאן מספיק חומר על-מנת להבין את מהות המושג.</small>
{{קצרמר|מדעים}}
'''קרקע''' הנו חומר מינראלי בלוי בפני השטח שיכול להכיל [[חומר אורגני]], [[אויר]] ו[[מים]]. עובי הקרקע יכול להשתנות ממספר [[מטר|מילימטרים]] ספורים ועד עשרות מטרים. הקרקע מכסה את רוב השטחים היבשתיים. משקעים (סדימנטים) בתוך ה[[ים]] אינם נחשבים לקרקע.
קיים קשר בין ה[[אקלים]] לקרקע (למשל, הבדלים בכמות הגשם יוצרים קרקעות שונות). על פני אותה תשתית סלעית יכולות להתפתח קרקעות שונות.
[[ליביג]] הוא חוקר גרמני שחקר את הקרקע בהקשר הצומח. על פי ליביג, הקרקע הופכת להיות ענייה בנוטריינטים (חומרי הזנה לצמח), אם לא מוסיפים לה [[דשן]]. מתברר שליביג טעה: הדשנים הם לא החלק העיקרי בהזנת הצומח. החלק העיקרי הוא המינרלים שנמצאים בקרקע וגשמים רבים השוטפים את הקרקע הופכים אותה לענייה.
[[דוקוצ'ייב]] הוא אבי הפדולוגיה אשר פתח את האסכולה בתחילת [[המאה ה-]]20 ב[[ברית המועצות]]. על פי דוקוצ'ייב, לקרקע יש התחלה (התפוררות הסלע), התפתחות דינאמית וסוף ("מוות הקרקע") - לקרקע יש מחזור חיים. הוא טען גם כן ישנם חמישה גורמים האחראים ליצירת הקרקע:
# [[אקלים]]
# [[מסלע]]
# [[טופוגרפיה]]
# [[צומח]]
# [[זמן]] – קרקע צעירה שונה מקרקע מבוגרת, משום שהקרקע הצעירה לא עברה את אותם תהליכים.
# [[אדם]] (אשר נוסף בידי האסכולה ה[[ארצות הברית|אמריקאית]]).
סלעים
א. סלעי יסוד – גרניט (נוצרו בהתפרצות איטית כלפי מעלה), בזלת (נוצרו בהתפרצות מהירה).
ב. סלעי משקע – סלעים שנוצרו מתוצרי הבלייה של סלעי היסוד; גיר (משקעים + חומרים שונים), סלע חול (גרניט שמתפרק).
ג. סלעים מטמורפיים – שיש הוא גיר שעבר מטמורפוזה, למשל.
האמריקאים הדגישו את נושא תכונות הקרקע: מבנה הקרקע, חומציות, הרכב, גודל הגרגרים וכדומה. האמריקאים חקרו רבות את התהליכים המתרחשים בקרקע.
הרכב הקרקע
קרקע עילית Topsoil – 2-5 סנטימטרים עליונים של הקרקע.
1. מינרלים
מהווים כ-45% מהקרקע (החלק העיקרי של הקרקע). מינרלים – חומר טבעי, בעל מבנה גבישי מסודר. חומרים שנוצרו מבליית הסלעים השונים. מבנה גבישי – האטומים נמצאים בסדר קבוע במרחב. למשל, מלח בישול (נתרן + כלור), בנוי כקובייה שבכל אחת מקצבותיה נמצאים נתרן וכלור. רוב המינרלים מסודרים בצורה גבישית.
ישנם מינרלים קלים לפירוק וקשים לפירוק; ככל שהמינרל הופך למוצק קרוב יותר לפני השטח, סיכויי הבלייה שלו הם נמוכים יותר. כלומר, ככל שהמינרל הופך למוצק במעלות חום נמוכות יחסית (כ-200 מעלות C). הקוורץ הוא המינרל האחרון שמתמצק.
סוגים של מינרלים:
א. מינרלים ראשוניים – סלעי היסוד בנויים ממינרלים ראשוניים שונים. למשל, בפירוק של סלע הגרניט מתקבלים קוורץ ופלגיוקלז.
ב. מינרלים משניים – כלורית, אילית, קאולינית. המינרלים, כאשר נחשפים לאטמוספרה, יכולים לעבור שינויים כימיים ולהפוך למינרלים מסוג אחר. מינרלים שהם תוצרים של המינרלים העיקריים, נקראים "מינרלים משניים".
ג. תחמוצות – בהן אין סדר גבישי ברור, תחמוצות ברזל או אלומיניום, למשל.
2. חומרים אורגניים Organic Material
מהווים כ-5% מהקרקע. המקור של חומרים אלה הוא בצומח ובחי.
החומרים האורגניים מסווגים ל:
א. מיקרו אורגניזמים (פחות מ-200 מיקרון) – חיים על החומר האורגני, מפרקים אותו (ניזונים ממנו) ומייצרים חומרים אורגניים.
ב. מאקרו אורגניזמים (מעל 1000 מיקרון).
מקורות החומרים האורגניים:
א. נשר עלים, גופות של בעלי-חיים.
ב. חומרים הנשטפים עם הגשם, למשל אבקנים.
ג. חלקים מתים של שורשים.
ד. אורגניזמים שחיים בקרקע – גם גופות שלהם וגם כמייצרים חומר אורגני.
ה. פוליסכריזים – רב סוכרים, חומרי דבק אורגניים, הנוצרים מהחומרים האורגניים.
3. מים Soil water
מהווים כ-25% מהקרקע. תוך כדי תנועת המים בקרקע, מומסים ומובלים חומרים אחרים הנמצאים בקרקע, חומרים כגון: גיר (קלציום קרבונט), גבס, מלח (המסה).
[[קולואיד|קולואידים]] – מולקולות שאינן מומסות במים, אלא מרחפות בהם והמים מובילים אותן. ישנם קולואידים אורגניים ואנאורגניים (חרסיות).
מקורות המים:
א. משקעים – גשם, שלג, ברד, ערפל וטל יוצרים "חידור"; תנועה אנכית של המים לתוך הקרקע. בתוך הקרקע קיימת תנועה דיפוזית שיכולה להיווצר בהתאם לשיפוע או ליובש המקום.
ב. מי תהום – מים שעולים מלמטה כלפי מעלה בעלייה נימית; עלייה של נוזלים בניגוד לכוח הכובד, בתוך מערכת של צינורות דקים (עלייה קפילארית). תנועה כזו מתרחשת רק כאשר הצינורות המובילים את המים הם דקים מאוד וכאשר הכוחות המובילים את המים חזקים יותר מכוח הכובד.
אוויר
מהווה כ-25% מהקרקע. האוויר חיוני ל"נשימת" הקרקע והצומח.
[[קטגוריה:גאולוגיה]]
| 