ברכות השחר – הבדלי גרסאות

עם זאת, לא כל ה[[ראשונים]] קיבלו תיקון זה, [[הרמב"ם]], למשל, פסק{{הערה|1=הלכות תפילה פרק ז הלכות ג-ט.}} כי התקנה המקורית לא זזה ממקומה, ויש לברך את הברכות לפי הפעולות בלבד וכתב שהנוהג שהתפתח הוא מנהג טעות שיש להפסיקו. ראשונים אחרים דנו בהגדרתם של ברכות השחר, האם הם כמו ברכות שבח או נהנין שצריכות להיות מיידיות וסמוכות לאירוע או שמא הן סוג של ברכות שקיבלו הגדרה של על "מנהגו של עולם"<ref>ספר ה[[העיטור|עיטור]] הלכות [[יום הכיפורים|יום כיפורים]]; [[ר"ן]] על [[רי"ף|הרי"ף]] ב[[מסכת יומא]] (ב,א); [[רא"ש]] על [[מסכת ברכות]] (סי' ט, כג) </ref>. בנושא זה יש לציין את שלושת הברכות שחוברו כיום עם ברכות השחר- ברכות "שלא עשאניעשני גוי", "שלא עשאניעשני עבד" ו"שלא עשאניעשני אישה", שלפי דעת רוב מוחלט של הראשונים אינן תלויות באירוע מסוים, אלא מברכים אותם על דרך קבע בכל יום<ref>פרט לשיטת רבי [[אברהם בן הרמב"ם|אברהם בן]] ה[[רמב"ם]] בספרו "[[המספיק לעובדי השם]]" שסובר שגם ברכות אלו תלויות בראייה.</ref>.