קרקע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קצרמר מדעי כדור הארץ |
YMIBleeding (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''קרקע''' היא שכבת האדמה העליונה המורכבת [[מינרל|ממינרלים]] - תרכובות של [[יסוד|יסודות]] המסודרים במבנים שונים ,[[תרכובת אורגנית|מחומר אורגני]] , [[אוויר]] ו[[מים]]. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן. יחס של: 1% חומר אורגני, 49% מינרלים, 25% מים ו- 25% אויר, הוא יחס אידאלי לגידולי [[חקלאות]] שונים.
==הרכב הקרקע:==
כמות האוויר והמים משתנה בהתאם לאקלים ולעונה אך לרוב ביחד הכמות עומד על
כ 40 – 45 אחוז מסך הקרקע.כול סלע יוצר קרקע משלו(הרשימה הבאה נכונה לאקלים
ים תיכוני בלבד).
==סלעים והקרקעות הנוצרות עליהם:==
גיר -> טרה רוסה
דולומיט -> טרה רוסה(עם פחות קלציט)
קירטון -> רנדזינה (אפורה)
בזלת -> קרקע בזלת
==דרך היווצרות קרקעות הלס:==
===תצפית מאקרו:===
* תפרוסת: בצפון וצפון מערב הנגב אדמת לס בעומק של עד כ20 מ' (חריג מאוד) – בקעת באר שבע וחבל הבשור).במרכז הנגב יש קרקע לס מאוד רדודה.מעורבת בחצץ וסלעים(עומק אדמה של סנטימטרים מועטים).הגבול הצפוני של קרקעות הלס הוא נחל שקמה.
===תצפית מיקרו:===
* מרכיבים: המינראלים קוורץ,דולומיט וקלציט.
* גודל: חלקיקים,אבק.
===מקור הלס===
מאחר שאין סלע אחד המכיל את כול אלה המסקנה המתבקשת היא שזוהי קרקע שנוצרה כתוצאה מבליית כמה סוגי סלע שהובאו ע"י הרוח(גודל הגרגירים).הרוח הדומיננטית באזור זה היא דרום מערבית.כלומר הלס בישראל הוא תוצאה של בליית סלעים במדבר סהרה והסעתם ע"י הרוח. הסיבה להתרכזות הלס באזור זה הוא מישור החוף והלחות הגבוהה בו.עם התקדמות חלקיקי הלס צפונה הם סופגים לחות עד שהם נעשים כבדים מידי בשביל הרוח ושוקעים.ולכן מאזור נחל שקמה יורדת דרסטית כמות חלקיקי הלס הנישאים באוויר.
==דרך היווצרות חול הים:==
===תצפית מאקרו:===
*תפרוסת: לאורך קו החוף כאשר הרצועה נעשית צרה יותר כלפי צפון.
===תצפית מיקרו:===
*הרכב:
**גרגירי קוורץ(Sio2) – 90%
**קלציט(CaCo3),שלדי בע"ח ימיים – 7%
**ברזל(Fe) ושאר מינראלים כהים – 3%
*גודל הגרגרים: 0.1 מ"מ – 2 מ"מ
===מקור החול:===
סלע עם אחוז גבוה של קוורץ מזכיר את אבן החול בתמנע ואילת(אבן החול הנובית) אך זה אינו יכול להיות שכן הכמות שם קטנה מידי וכן לא קיימת רציפות מאתרים אלה לחול הים.ריכוז גבוה של קוורץ ואבן חול נמצא ליד הרי הגרניט(המאסיב הערבו-נובי) באזור חבש,סודן ומזרח מצרים.הנילוס עובר דרך הרי גרניט וחול אלו.
הנילוס מסיע את אבן החול ,הגרניט והקוורץ אל הים התיכון שם הם מורבדים ויוצרים את הדלתא של הנילוס(דלתא – כיבוש האדמה את הים).זרמי הים התיכון סוחפים מתוך הדלתא את החול הזה אל חופי סיני וא"י(תוך אסיפת קלציט בדרך), המינראלים הכהים מגיעים מהגרניט(מיקה – ברזל).
הצרות הרצועה כלפי צפון תומך במסקנה זו שכן הם קרובים יותר למצרים(מקור החול).
אם בודקים את גודל הגרגירים, מוצאים גרגרים קטנים יותר ככול שמצפינים שכן הספיקו להישחק יותר עם הובלתם בים (סיני: 2 מ"מ , חיפה: 0.1 – 0.4 מ"מ).
====מסע החול ממצרים לחופי ארץ ישראל:====
הגרגר אינו מוסע ע"י הים בלבד שכן היה שוקע.כיוון הרוח הדומיננטית(דרום מזרח) משפיעה על הגלים והם שזורקים את הגרגר על החוף בסיני. בעקבות שטיפת הגלים הוא חוזר לתוך הים במאונך לחוף וכשהוא מוטח חזרה בחוף הוא מוטח קצת צפונה(כיוון הגלים עם כיוון הרוח הדומיננטית) וכך הגרגר מתקדם בזיגזגים(גלסים) לאורך החוף צפונה.
====השפעת סכר אסואן:====
סכר אסואן קוטע את מהלכו של הנילוס(באגם נאצר).הסכר משמש לייצור חשמל הידראלי.הנהר מביא עימו חולות קוורציים.הסכר חוסם את מעבר החולות הקווארצים ואל הדלתא של הנילוס זורמת רק כמות קטנה של חול והדלתא מצטמקת.במהלך 40 השנה מהקמת הסכר הדלתא הצטמקה ב1-2 ק"מ.כחלק מניסיון לעצור את הסחף שמו המצרים חגורות בטון כדי לעצור את הסחף ושחיקת הדלתא.לארץ ישראל מגיע רוב החול היום מהמצבורים הגדולים בסיני אך מצבורים אלה אינם מתחדשים בחול חדש מהדלתא.כרגע השפעת הסכר אינה משמעותית אך אספקת החול הסדירה לישראל נעצרה.
====חולות הים מצפון למפרץ חיפה:====
כאשר מצפינים ממפרץ חיפה מגלים שהרכב החול הוא שונה לגמרי: קוורץ(20%-40%), קלציט +דולומיט (40%-60%).חול זה נקרא ביום יום זיפזיף ומוצאו בארוזיה של סלעי המשקע הימי בגליל
==היווצרות הדיונות ורכסי סלע הכורכר:==
לאחר נחיתת החול בארץ ישראל הוא מתחיל לפלוש לפנים הארץ הוא עושה זאת ע"י הרוח לאחר שנשחק מספיק בהובלתו דרך הים והחוף.החולות נעים "בהקפצות", לרוב עד חצי מטר גובה.נחיתתם מקפיצה לעיתים גרגרים אחרים(תלוי במסת הגרגיר).
כאשר החול נתקל במכשול הוא נערם ויוצר מתלול מתון אל עבר המכשול ולאחריו נפילה תלולה – הדיונה.
מאחר שהקלציט מושפע מהר יותר מהמים מהקוורץ הגשם היורד בחורף ממיס את הקלציט וגורם לו לחלחל מטה אל קרקעית הדיונה, תהליך זה נמשך לאורך שנים.עם המעבר לעונה היבשה מתאדים המים דרך החללים שבחול. מתחת לדיונה נוצר ריכוז גבוה יחסית של קלציט אשר עוטף את גרגירי הקווארץ.הקלציט מתגבש סביב הקוורץ ומתקבל סלע הבנוי גרגירי קוורץ הצלוכדים ע"י הקלציט.זהו הכורכר(אבן חול גירית:קוורץ וקלציט לעומת אבן החול הנובית:קלציט ותחמוצת הברזל).
הכורכר בנוי 30%-60% קוורץ ו 30%-60% קלציט.תלוי בעומק הכורכר ובמשך היווצרותו.היווצרות הכורכר דורשת אקלים ים תיכוני(עונות גשומות לצד עונות יבשות).הכורכר מסודר ברכסים בכיוון צפון דרום וגבהם אינו עולה על 80 מ'. בצפון ישנם 2-3 רכסים זה לצד זה ובדרום מספרם מגיע ל 4-5 רכסים בו זמנית לאורך הרצועה.
סברה ישנה אומרת שרכסי הכורכר הם עדות לקו חוף ישן אך טענה זו הופרכה ע"י בדיקת שרידי האדם ברכסי הכורכר.אם אכן היו רכסי הכורכר עדות לקו חוף ישן היינו מוצאים רכסי כורכר עם שרידים חדשים יחסית ללא שרידים ישנים אך זה אינו המצב, אנו מוצאים בכול רכסי הכורכר עדות לבני אדם בכול מיני שנים ללא אבחנה או סדר.
==דרך היווצרות החמרה(אחמר – אדום):==
===מאקרו:===
*תפרוסת: רכסי חול אדום נמצאים במרכזו של מישור החוף.
===מיקרו:===
*הרכב:
** קוורץ – 90%
** תחמוצת הברזל – 5%
*גודל הגרגירים: תמיד קטן יותר מחול הים
החמרה היא בעצם חול הדיונות עם תחמוצת הברזל.ההנחה אומרת שצבעה האדום בא מהברזל ששוקע עליה מהלס,וכן זוהי הסיבה שלטרה רוסה יש גוון אדום למרות שזו אדמה שהתפתחה מגיר.
| |||