עשיית עושר ולא במשפט – הבדלי גרסאות

במבוא להצעת החוק נאמר: "החוק המוצע מאמץ את גישת המשפט העברי בנקודות אחדות: הוא מזכה בהשבה את המשביח נכסי חברו ; הוא מאמץ את העיקרון של "זה נהנה וזה לא חסר" כשיקול לפטור את הנהנה מהשבת ; והוא מזכה את המציל רכושו של חברו בשיפוי על הוצאותיו, במטרה לעודד פעולות הצלה"{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//9/law/9_ls1_290715.PDF דברי הסבר להצעת חוק עשיית עושר ולא במשפט].}}. נקודה מעניינת ניתן לראות בסעיף 5(ג) לחוק, הקובע כי אין להתחשב בהתנגדותו של הנציולהניצול כשמדובר בהצלת נפש והמציל יהיה זכאי להשבת הוצאותיו למרות התנגדות הניצול<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 121-122: חובת הצלת נפש למרות התנגדות הניצול. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת].</ref>. סעיף זה מאמץ את פסקו של המהר"ם מרוטנבורג והופך אותו להוראת מחייבת, זאת בניגוד לגישת המשפט האנגלי אותה דחה הסעיף{{הערה|[[נחום רקובר]] [http://www.daat.ac.il/daat/vl/Integration/Integration01.pdf לשילובו של המשפט העברי] עמ' 21. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], (1999).}}.