מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות

בתאוריה המרקסיסטית הוגדר פרולטריון כמעמד שאינו מחזיק בבעלות על [[אמצעי ייצור]]. ב"קפיטל"{{הערה|[http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/ch06.htm קפיטל]}} 1.2.6 קובע מרקס כי בן מעמד הפועלים, הפרולטר, הוא אדם שמקור ההכנסה היחיד שלו הוא ה[[שכר]] שהוא מקבל תמורת [[עבודה (כלכלה)|עבודתו]] והוא אינו יכול אלא למכור כוח זה לכל המרבה במחיר.

 

[[קובץ:WomanFactory1940s.jpg|שמאל|ממוזער|240px|פועלת ב[[מפעל]] ל[[מטוס]]ים ב[[ארצות הברית]], בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו גויסו [[גבר]]ים רבים ל[[צבא|שירות צבאי]] ו[[אישה|נשים]] מילאו את תפקידם ב[[שוק העבודה]].]]

לפי מרקס, מעמד הפועלים עתיד להתרחב בהדרגה, בגלל [[חוק הדלות הגוברת]] המביא לכך שה[[זעיר-בורגנות]], האוּמנים ובעלי המלאכה הקטנים, נמצאים בתהליך של התרוששות ואיבוד ההון שלהם העתיד להגיע לנקודה שבה אין להם רכוש כלל. מרקס הבחין גם בתת-מעמד בתוך מעמד הפועלים – פרולטריון הסחבות, הלומפן-פרולטריון, המונה את הבטלים ממעש והפושעים שנמצאים אף תחת למעמד הפועלים.

 

 

 

בעקבות התפתחויות אלו עברה הגדרת "מעמד פועלים" שינויים מספר. ב[[ברית המועצות]] ומאוחר יותר ב[[סין (אזור)|סין]] הוגדרה האיכרות כמעמד פועלים חקלאי. במדינות המערב המתועשות, נעשו מספר ניסיונות להגדיר את השיוך המעמדי לא על-פי הון אלא על-פי מעמד תעסוקתי. לדוגמה, הסוציולוג ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[ויליאם קורנהאוזר]] ניסה בסוף שנות החמישים להתאים את האבחנות המרקסיסטיות למצב השונה בטענה כי יש להגדיר את החלוקה המעמדית על-פי [[סמכות]] ולא על פי הון: ככל שלאדם סמכות רבה יותר ביחס לאנשים אחרים, מיקומו במדרג המעמדי עולה. [[מילובאן ג'ילאס]] ב[[יוגוסלביה]] ניסה דרך דומה ב"המעמד החדש" שלו בו טען כי במדינות הקומוניסטיות (ובהרחבה, גם במערב) נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה אליטה שלטת חדשה שאינה בורגנית כי אם ניהולית-ביורוקרטית, שה"הון" שבידה הוא הכוח שהיא מחזיקה בו.