|
|
|
== דרך הפקת הז'רבה ==
את עלי הז'רבה מאטה קוטפים לאורךבחודשים החודשיםמאי שביןעד מאי וספטמברספטמבר. הם נכתשים ונגרסים לפיסות קטנות ואת אלה מחממיםשמחוממות בתנור בטמפרטורה גבוהה מאוד שבה עוברים העלים במהירות על מנת שלא ישרפויישרפו. לרוב מכניסים אותם בבתי היצורהייצור לשרשרת המעבירה אותם אל תוך דודי מתכת עגולים, הסובבים בזמן שמתחת להם מוסקת אש. הסיבוב מעביר את העלים המתייבשים הלאה עד שהם יוצאים מהדודים שוב אל פס הובלה.
משם הם עוברים אל תאי חימום גדולים שבהם הם מסודרים על גבי משטח רחב ממתכת שמתחתיו עולה אוויר חם בטמפרטורה של מתחת ל-100 מעלות צלזיוס ושם הם לרוב נשארים למשך לילה על מנת להמשיך את תהליך הייבוש.
לאחר מכן העלים היבשים נארזים ונשמרים ליישון במחסנים. לאורך החודשים הבאים, עד לתקופת האיסוף הבאה, הם מיושנים שם ואז מועברים בהדרגה לבית האריזה בכמויות מדודות אשר נבררותשנבררות על מנת להוציא מהן חתיכות בלתי מתאימות נוספות ולפעמים גם ענפים (למטהלמאטה כמה סוגים: עם ענפים (קון פאלוס: con palos) ומטה בליובלי ענפים (סין פאלוס: sin palos)), והם נארזים באריזות למכירה, בדרך כלל של קילו אחד.
מופקת ז'רבה ברמות איכות שונות ובטעמים שונים. יש פסי יצורייצור המוסיפה לה טעם של לימון או [[עשבי תיבול]], יש בתי יצורייצור בפרגוואי המכינים ז'רבה ברמות שונות של איכות, עד לרמת Premium.
== מקור המנהג ==
|
