בעיית גוף-נפש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
[[ישעיהו ליבוביץ]] סבר כי הבעיה הפסיכופיזית היא בלתי ניתנת לפתרון מטבעה, ואחז בעמדה שמרנית נוקשה לפיה אין לערבב בשום פנים את הדיון על הרקע הפיזי להתנהגות בדיון על הנפש עצמה. ב[[פילוסופיה]], על כל פנים, נעשה מאמץ מתמיד ליישב את ה[[דיכוטומיה]]. אין פתרון מלא ומוחלט לבעיה הפסיכופיזית, אך יש כמה וכמה גישות מקובלות.
'''''===פרדוקס גוף ונפש==='''''
אנו עומדים בפני בעיה קשה ומאתגרת - כיצד נוצרה המודעות העצמית?
מבחינים בין
1. מודעות לסביבה: לדוגמה, מה אני מרגיש כאשר אני מביט במיטה שלי או מהי התחושתי הפנימית כשאני רואה צבע אדום.כששני אנשים רואים צבע אדום האם הם מרגישים אותו הדבר?
2. מודעות עצמית, התחושה הפנימית של כל אחד מאיתנו בכך שהוא קיים והוא שונה מסביבתו.
בעוד הפיסיקה והמדע יודעים להתמודד עם העולם החיצוני, העולם שניתן למדידה. אין הם יודעים להתמודד עם שאלת עולם הנפש. נושאים אלו הם עולמו הפרטי של האדם. שום מדידה לא תוכל לגלות את המחשבה שאני חושב כעת. יוכלו למדוד את פעילות מוחי ואת תגובות גופי כמו לחץ דם וכ"ו, אך אף פעם לא יוכלו למצוא ולמדוד את המחשבה עצמה שאני חושב.
לכן מפרידים בין עולם החומר - העולם הפיסי והמדיד, ובין עולם הנפש - העולם הפנימי שאינו מדיד לאיש מלבד לאדם שחשב את המחשבות הללו.
כעת אפשר להבין את פרדוקס גוף ונפש במלוא עוצמתו:
כיצד מוח חומרי יכול ליצור משהו לא חומרי כמו מחשבות ומודעות?
כל פתרון שניסו לתת לבעיה זו מביא לסתירה
''===הגישה המטיריאליסטית===''
לדוגמה, כיום רוב המדענים חושבים שהמוח הוא המייצר את המחשבות, הרצונות וכן את המודעות והמודעות העצמית של האדם. אך פתרון זה לא יכול להיות כי הוא מוביל לסתירות!
למשל, כשאנו אומרים שהמוח החומרי מייצר מחשבה אנו מתכוונים שכל מחשבה שאנו חושבים מתורגמת בסופו של תהליך מסובך ומורכב לפעילות חומרית של המוח. ז"א
חומר = מחשבה. אך זוהי מסקנה מופרכת, כאשר אני חושב מחשבה שיקרית (למשל שאחד ועוד אחד שווה שלוש), לפי הגישה הזו מחשבה שיקרית זו היא בעצם חומר שיקרי. אך מה זה חומר שיקרי?! אין לזה כל משמעות, האם השולחן שיקרי? אין דבר כזה חומר שיקרי.
זוהי אחת הדוגמאות לבעיה בפתרון שאומר שמוח חומרי יכול ליצור מחשבות לא חומריות.
גם גישות אחרות אינן מצליחות להסביר כיצד נוצרה התודעה (כמו למשל גישה שטוענת שיש לנו נשמה שהיא מקור התודעה).
אך אנו יודעים שיש קשר בין הגוף לנפש והקשר מצוי במוח! זהו הפרדוקס, מצד אחד ראינו בצורה לוגית שלא יכול להיות קשר בין גוף ונפש, ומצד שני מנסיוננו אנו יודעים שכן יש קשר בין החומר למחשבה. כיצד הדבר הגיוני? מה התשובה? אין עוד איש יודע...
הנה עוד כמה שיטות פתרון שלא צלחו
==גישות מוניסטיות==
| |||