ויקרא רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Davida975 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS
שורה 4:
=== מבנה ותוכן ===
ויקרא רבה מחולק לשלושים ושבע פרשיות, אשר ככל הנראה היו מותאמות לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום{{הערה|שם=אלבק}}, או לפחות היו ערוכות ספרותית תוך שמירה על הזיקה לבית הכנסת, גם אם לא בהתאמה מלאה לפרשיות הנקראות על סדר היום{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 129, תשע"א.|שם=רייזל 129}}.
כל פרשה בנויה מחטיבת פתיחתאות המהוות, בניגוד בראשיתלבראשית רבה, את רוב הפרשה, מגוף הדרשה ולמעט שלוש פרשיות גם מדברי סיום. בכמחצית מן הפרשיות מופיעה המילה גופא כמילת קישור לדרשה. בדרשה עצמה חוזרים לדרוש פסוקים מתחילת הפרשה, פסוקים מפרשיה קודמת או שפותחים דיון לסוגיה אגדתית במבנה הדומה לסוגיה התלמודית{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 130, תשע"א.|שם=רייזל 130}} הדרשות מסתיימות בעשרים וחמישה מהמקרים בדברי הגאולה העתידה, בשלוש בדברי תפילה וכפרת עוונות ובשש הנותרות הסיום מתבטא בסגירת המעגל הספרותי של הנושא הנידון בפרשה{{הערה|שם=צונץ 79}}. תוכנו של המדרש מהווה את הבסיס לכחמישים פרשיות בתנחומא, ונמצא מקביל בשישים פרשיות לתלמוד הירושלמי{{הערה|ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 75.|שם=מאק 75}}. הפרשיות ברוב המקרים אינן זהות וישנה מחלוקת בין החוקרים איזה מן החיבורים שאב מן השני{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 126 הערה 2}}. כמו כן נמצא דמיון רב בין המדרש פסיקתא דרב כהנא לבין מדרש ויקרא רבה, ישנן חמש פרשיות שכמעט זהות וסגנון המדרשים דומה, כמו כן מקורות אשר לא היו לנגד עיניו של מחבר הפסיקתא דרב כהנא נעלמו מעיני מחבר מדרש ויקרא רבה וכמו בעיניין הירושלמי המקור הקדום מביניהם לדרשות עדיין לוט בערפל{{הערה|ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 79–80.|שם=מאק 79-80}}.
====מדרש דרשני====
מדרש ויקרא רב הוא מדרש דרשני דהיינו אין הוא מפרש את הפרשיה הנידונה אלא עיקרו נשיאת דרשה על נושא מסוים כאשר הפסוקים מהווים רק מסלול עליו הדרשן מניע את תוכן הדרשה. בסוגה ספרותית זו הפסוקים הנדרשים בכל פרשיה הם פסוקים בודדים הפותחים את הפרשה, לרוב הפסוקים יוצאו מהקשרם על מנת להוביל לנושא הנידון. האמרות השונות לרוב יהיו בעלות לכידות תימטית ממבט העל של נושא הדרשה, אך שונים בנושא הפרטי בין אמרה לאמרה. כמו כן בין פתיחתא לפתיחתא תשמר תכונה זו. תכונה זו הביא את החוקר י.ל. צונץ לתאר את תצרופת האמרות היוצרות יחדיו את הלכידות התימטית "כמעשה אמנות פסיפסים"{{הערה||שם=צונץ 79}}. אחד ההסברים לשיטה זו המתבססת על מספר מועט של פסוקים המוצאים לרוב מהקשרם הוא שספר ויקרא דל בנושאים אגדתיים ורובו הגדול עוסק בפרקטיקה הדתית המסועפת של עבודת הקורבנות. לכן בבואו של מחבר המדרש לחבר מדרש הצמוד לספר המקראי, אך גם שומר על מנעד נושאים רחב נאלץ הוא להוציא את המקרא מידי פשוטו, ולהצטמצם למספר מועט ככל שניתן של פסוקים{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 128, תשע"א.|שם=רייזל 128}}.