ויקרא רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צורייה בן הראש (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
||
שורה 4:
=== מבנה ותוכן ===
ויקרא רבה מחולק לשלושים ושבע פרשיות, אשר ככל הנראה היו מותאמות לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום{{הערה|שם=אלבק}}, או לפחות היו ערוכות ספרותית תוך שמירה על הזיקה לבית הכנסת, גם אם לא בהתאמה מלאה לפרשיות הנקראות על סדר היום{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 129, תשע"א.|שם=רייזל 129}}.
כל פרשה בנויה מחטיבת פתיחתאות המהוות, בניגוד
====מדרש דרשני====
מדרש ויקרא רב הוא מדרש דרשני דהיינו אין הוא מפרש את הפרשיה הנידונה אלא עיקרו נשיאת דרשה על נושא מסוים כאשר הפסוקים מהווים רק מסלול עליו הדרשן מניע את תוכן הדרשה. בסוגה ספרותית זו הפסוקים הנדרשים בכל פרשיה הם פסוקים בודדים הפותחים את הפרשה, לרוב הפסוקים יוצאו מהקשרם על מנת להוביל לנושא הנידון. האמרות השונות לרוב יהיו בעלות לכידות תימטית ממבט העל של נושא הדרשה, אך שונים בנושא הפרטי בין אמרה לאמרה. כמו כן בין פתיחתא לפתיחתא תשמר תכונה זו. תכונה זו הביא את החוקר י.ל. צונץ לתאר את תצרופת האמרות היוצרות יחדיו את הלכידות התימטית "כמעשה אמנות פסיפסים"{{הערה||שם=צונץ 79}}. אחד ההסברים לשיטה זו המתבססת על מספר מועט של פסוקים המוצאים לרוב מהקשרם הוא שספר ויקרא דל בנושאים אגדתיים ורובו הגדול עוסק בפרקטיקה הדתית המסועפת של עבודת הקורבנות. לכן בבואו של מחבר המדרש לחבר מדרש הצמוד לספר המקראי, אך גם שומר על מנעד נושאים רחב נאלץ הוא להוציא את המקרא מידי פשוטו, ולהצטמצם למספר מועט ככל שניתן של פסוקים{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 128, תשע"א.|שם=רייזל 128}}.
|