גריגורי כנוביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Shokachief (שיחה | תרומות) |
||
שורה 5:
כנוביץ' נולד למשפחה יהודית מסורתית בעיירה [[יאנובה]] שבליטא ב-18 ביוני 1929. בגיל שתים עשרה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בחזית המזרחית, הפך כנוביץ' לפליט, ונמלט עם הוריו דרך לטביה לרוסיה, שם בילתה המשפחה את שארית המלחמה. הוא חזר לליטא לאחר המלחמה והתיישב בווילנה, שם למד ב[[אוניברסיטת וילנה]] וסיים אותה בשנת [[1953]].
בשנת 1948 יצא לאור בפרו הראשון, בשנת 1955 פתח כנוביץ' בקריירה הספרותית שלו, והוציא לאור את כרך הפסוקים "בוקר טוב", ואחריו ב-1960 את "רעם אביב". עם זאת, עד מהרה הפנה את תשומת ליבו לפרוזה ולכתיבה לבמה ולקולנוע. הוא כתב מספר תסריטים מצליחים, כולל שיתוף פעולה עם ויטאוטאס ז'אלקוויצ'יוס על "אווה ויטה".
כנוביץ' כתב יותר מעשרה רומנים – סאגה אפית וירטואלית – העוסקת בתהפוכות ההיסטוריה של יהדות מזרח אירופה מהמאה ה-19 ועד ימינו.
ספריו תורגמו ל-13 שפות, ביניהן [[אנגלית]], [[ליטאית]], [[גרמנית]], [[עברית]], [[צרפתית]], [[צ'כית]], [[פולנית]], [[בולגרית]] ו[[הונגרית]]. יותר מ-1.5 מיליון עותקים מספריו הודפסו{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}.
בשנת [[1989]] כיהן מטעם "סאיודיס" ("Sąjūdis") התנועה הרפורמית של ליטא כחבר בסובייט העליון האחרון של ברית המועצות. יזם מכתב אזהרה ל[[מיכאל גורבצ'וב]] (Mikhail Gorbachev) על האיום הגובר של האנטישמיות בברית המועצות.
כנוביץ היה חתן הפרס הלאומי של ליטא לשנת 2014 בתחום האמנויות והספרות. ובעל אות הוקרה -אביר הצלב הליטאי על שם הדוכס הגדול גדימינס ובין השנים 1989-1993 כיהן כראש הקהילה היהודית בליטא, עד עלייתו ארצה ב 1993.
== חיים אישיים ==
| |||