ז'אן דה ז'ואנוויל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
אחרי שהמלך וצבאו נפלו בשבי ה[[ממלוכים]] ב[[אל-מאנסורה]] במצרים ([[13 באפריל]] [[1250]]) השתתף ז'ואנוויל, שהיה בין השבויים, במשא ומתן שהביא לשחרור המלך וצבאו תמורת [[כופר נפש]]. הוא שכנע את המלך שלא לשוב לצרפת אלא לפנות צפונה אל עבר [[יפו]], [[קיסריה]], [[עכו]] ו[[צידון]], שם סייע המלך ל[[צלבנים]] לבצר את חומות הגנתם נגד תקיפה מוסלמית, וניהל משא ומתן עם שליטי [[סוריה]] ומצרים. לפני שובו לצרפת ב-1254, השאיר המלך חיל מצב ב[[עכו]]. בכל אלה היה ז'ואנוויל יועצו המסור והנאמן.
ב-[[1270]] יצא לואי התשיעי ל[[מסע הצלב השמיני]] בחברת שלושת בניו. ז'ואנוויל התנגד למסע צלב זה, ומשום שחזה מראש את תוצאותיו סירב לקחת בו חלק. ואמנם מסע זה הסתיים באסון: בהיותו לחופי [[תוניסיה]] חלה המלך ב[[דיזנטריה]] ונפטר שם ב-[[25 באוגוסט]] [[1270]].
האפיפיור [[בוניפציוס השמיני]] הכריז על לואי התשיעי כקדוש ב-[[1297]]. ב-[[1309]] השלים ז'ואנוויל את כתיבת ספרו "תולדות לואי הקדוש", שרובו הוקדש לתיעוד מסע הצלב השביעי של המלך לואי התשיעי.
| |||