כיבוש מלחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כיבוש מלחה: תמונת גבעת א-ראס
מ א-ראס
 
שורה 19:
ההתקפה החלה אור ל-14 ביולי 1948 בהרעשה של מרגמות האצ"ל מ[[קטמון]] ומרגמות [[צה"ל]] מ[[בית וגן]]. לאחר ההרעשה החלה ההסתערות. הערבים גילו התנגדות שבמהלכה נהרג לוחם האצ"ל {{יזכור|8320|יהודה סלונימסקי}}. לבסוף נשברה ההגנה הערבית והם נסוגו לבית ג'אלא ול[[בית צפאפה]]. בידי התוקפים נפלו שבויים ושלל רב שהועבר למחסני האצ"ל. במקביל כבשו כוחות פלוגת יהונתן את הר אורה-"מיס קרי", והקו מלחה-מיס קרי הפך לקו ההגנה הדרומי של ירושלים, אל מול הכוחות המצריים שישבו מעבר לנחל שורק, על הר התעלה.
 
==הקרב בגבעת אל א-ראס==
גבעת אל א-ראס (ב[[עברית]] - הראש) הייתה גבעה סלעית במרחק של כ-200 [[מטר]] דרומית למלחה. הכוחות הגיעו למקום באיחור ולא הספיקו להתחפר באדמה הסלעית והחשופה.
 
כוחות [[הלגיון הערבי]] פתחו למחרת בהפגזה קשה ובהסתערות על גבעת אל א-ראס. אנשי האצ"ל לא הספיקו להתחפר והשטח בינם ובין מלחה כוסה באש ולא ניתן היה לעזור להם. חלק קטן הצליח להימלט אבל רוב הכוח נלכד על הגבעה. הפצועים הוכנסו למערה שהייתה במקום אבל תוך זמן קצר שטף כוח של הלגיון את הגבעה. הם נכנסו למערה ודקרו למוות בכידונים את כל הפצועים פרט לאחד שהתחזה למת.
 
הלגיון המשיך בהתקפתו לעבר מלחה אך נהדף. תוך מספר שעות הגיעה תגבורת מבסיס האצ"ל בקטמון והחלה התקפת הנגד. כוחות הלגיון נסוגו וגבעת אל א-ראס נכבשה שוב. במערה נמצאו גופותיהם של 17 חיילי האצ"ל.
 
==הנצחה==