יוליה סואימיאס – הבדלי גרסאות

יוליה מאסה ניצלה את הפופולריות של סקסטוס ואריוס בסיאנוס בקרב חיילי [[הלגיון השלישי גאליקה]] ואת הנאמנות של חיילי הלגיון לקרקלה על מנת ליצור בסיס כוח צבאי להפיכת השלטון. היא התניעה והנהיגה מהלך שבסיכומו עלה אלאגבאלוס לשלטון.{{הערה|Fik Meijer.Emperors Don't Die in Bed. Routledge, 2004 page 78|כיוון=שמאל}} היא הפיצה את השמועה שסקסטוס ואריוס בסיאנוס הוא [[ממזר]]ו של קרקלה ממערכת יחסים עם בתה ויוליה סואימיאס. כתוצאה מכך, הוא היה היורש הזכר האחרון לשושלת בית סוורוס. שמועה נוספת שסייעה לרכוש את אהדת הלגיון הצביעה על עושרה המופלג של המשפחה ועל נכונותה לתגמל ביד רחבה את התומכים בה. חיילי הלגיון הזמינו את הנשים ואת סקסטוס ואריוס בסיאנוס למחנה הלגיון, הלבישו את הילד בבגדי ארגמן והכריזו עליו כקיסר ושליט האימפריה הרומית.{{הערה|1=The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193–337, Edited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 page 21|כיוון=שמאל}}

אלאגבאלוס ונשות המשפחה תחת שרביטה של יוליה מאסה נשארו באנטיוכיה ולאחר מכן ב[[ניקומדיה]] במשך שנה על מנת לבסס את השלטון. תחילה היה עליהם להתמודד עם מספר טוענים לכתר. אלאגבאלוס התמקד בפולחן של אל השמש בעוד יוליה מאסה ויוליה סואימיאס אחזו הלכה למעשה במושכות השלטון. בסדרת טיהורים הוציאו להורג כל מי שיכול היה להיות איום על השלטון, ייתכן שמהלכים אלו נעשו מיוזמתן של יוליה מאסה ויוליה סואימיאס כחלק ממאבקי כוח בחצר על השאלה מי יחזיק במושכות השלטון. בסדרת טיהורים נוספת הוצאו להורג מושלים של פרובינקיות מנאמני מקרינוס ובהם מושל מצרים, [[פאנוניה]], [[סוריה]], [[ערביה (פרובינקיה רומית)|ערביה]]. במקביל מונה פובליוס ולריוס קומזון (Publius Valerius Comazon), מפקד הלגיון השני פרטיקה, למפקד [[המשמר הפרטוריאני]] ולאחר מכן ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] לצד אלאגבאלוס בשנת 220 ומושל העיר רומא, אך לפי קסיוס דיו היה כלי-שרת ובובה בידי השליטים האמיתיים - יוליה מאסה ויוליה סואימיאס.{{הערה|Martijn Icks. The Crimes of Elagabalus: The Life and Legacy of Rome's Decadent Boy Emperor. Harvard University Press 2012 page 17|כיוון=שמאל}}