דיפוזיוניזם – הבדלי גרסאות

דיפוזיה יכולה להתרחש במגוון אופנים, דרך נדידה של אוכלוסיות/קבוצות שמביאות עימן את תרבותן או דרך [[נישואין]] בין בני-תרבויות שונות/שכנות. רעיונות יכולים להתפשט ממקום למקום על ידי מבקרים מתרבות-זרה כמו [[סוחר|סוחרים]], חוקרים, חיילים, דיפלומטים[[דיפלומט]]ים ודומיהם. דיפוזיה של חידושי טכנולוגיה פעמים רבות התרחשה על ידי "פיתוי" של קבוצה מסויימת את המדענים והעובדים המיומנים מקבוצות אחרות על ידי הצעת תמריצים כלכליים (וכך נגרמה חדירה של רעיונות חדשים). בחברות יודעות קרוא וכתוב דיפוזיה יכולה להתרחש גם דרך מכתבים, ספרים או אמצעים כתובים ובימינו גם דרך אמצעי התקשורת המודרניים כמו הטלוויזיה והאינטרנט.

*"המודל ההליוצנטרי של דיפוזיוניזם" מודל על פיו כל התרבויות מקורן בתרבות אחת (הוצע על ידי [[גרפטון אליוט סמית]]).

אחת התפיסות שמוזכרות פעמים רבות בדיון על מודלים של דיפוזיה, שאפשר לקשור אותה למודל האבולוציוני של דיפוזיוניזם, הינה התפיסה של "רעיון שהגיע זמנו". על פי תפיסה זו פריט תרבותי חדש יופיע (לאחר שנענו מספר "תנאי-קדם") כמעט בו-זמנית ובאופן עצמאי ולחלוטין בלתי-תלוי במספר איזורים שונים ומרוחקים. לאחר מכן יעבור הפריט בדיפוזיה רגילה בין קבוצות שכנות. מושג זה של "רעיון שהגיע זמנו" אפשר לזהות בהתפתחויות דומות בחשבון אינפיטסמלי מצד [[ניוטון]] (אנגליה) ולייבניץו[[לייבניץ]] (גרמניה) שפעלו באותה התקופה, או על ידי המצאת המטוס והמחשב.

==יישום תאוריית הדיפוזיוניזם לאירופה של ימי הביניים==

אחת הדוגמאות המרשימות ביותר של תאוריית הדיפוזיוניזם הינה ההתקדמות הטכנולוגית האדירה שחדרה לאירופה במהלך 1000 עד 1700 לפנה"סלספירה. בסוףבימי העתהביניים העתיקה[[ביזנטיון]] (theוהתרבויות dark ages) התרבות הרומית והתרבות האסיאתיתהאסיתיות היו הרבה יותר מתקדמות טכנולוגית מתרבויות אירופה. עםאולם זאת,החל בתחילתמהמאה עידן ימי הביניים תמונתה-11 המצב התהפכההשתנה ואירופה התקדמה הרבה מעבר לתרבות הרומית המזרחית, האסיאתית והמוסלמית בתחומי הטכנולוגיה הפרה-תעשייתית.

בעתבימי העתיקההביניים הומצאו הרבה המצאות חשובות ובסיסיות שמקורן באיזורים מגוונים מחוץ לאירופה, כמו למשל: אבקת[[אבק שריפה|אבק השריפה]], מנגנון השעוןה[[שעון]], טכנולוגיות בניית [[ספינה|ספינות]], המצאת הניירה[[נייר]] ותחנתו[[תחנת רוח|תחנת הרוח]]. אירופה לא רק אימצה את הטכנולוגיות האלו אלא גם שיכללה את כושר הייצור וקנה המידה של הייצור. הטכנלוגיות השונות נקלטו ושוכללו בהצלחה כה מרובה עד שהיה ברור לכל שאירופה התעלתה מעבר (אבולוציה טכנולוגית) לרמת הטכנולוגיה במדינת המקור. למשל, בסוף המאה ה 14 כוחו של הצי האירופאי, שהשכיל לחמש עצמו בתותחים משוכללים, השמיד ביתר קלות ציים מתנגדים (בארצות ערב וסין), התקדמות שסללה את הדרך לשליטה בדרכי הים והובילה לעידן הקולוניאלי.

בעוד שרעיון הדיפוזיה מקובל על הכל, קיימות מחלוקות לגבי שיעור המידה בו ניתן ליישם את הרעיון בהקשרים ספציפיים. הנסיונות להסביר דימיון בין שתי תרבויות לעיתים קרובות מאופיין באתנוצנטריותב[[אתנוצנטריות]], היות והסברים אלו מרמזים על קיומם של "מקבלים" שלכאורה לא היו מסוגלים להגיע לחידוש/גילוי פריט התרבות בעצמם. דוגמה למחלוקת מסוג זה הינה הצעתו של [[תור היירדאל]] לכך שקיים דמיון תרבותי בין תרבות הרי-האנדים (בעידן פרה-קולמבוס) שעבר דרך דיפוזיה לתרבות איי-[[פולינזיה]], תאוריה שלא זוכה לתמיכה רחבה בחוגים אנתרופולוגים. למעשה, כותבים אחדים הביעו התנגדותם לטענה זו מפורשות והביאו כראיה ניצחת את קיומן ומוצאן של הציוויליזציות הגדולות באנדים ובמרכז אמריקה בטרם הגיעו אל מקומות אלה האירופאים.

מחלוקות אלו מונעות חלקית על ידי שימוש-היתר והשחיקה של רעיון הדיפוזיה שהחלו להיות נפוצים מאוד בסוף המאה ה -19, תקופה בה הדיפוזיה הייתה ההסבר המקיף והנפוץ ביותר לדימיון בין תרבויות מפוזרות ומרוחקות גאוגרפית. התומך הגדול ביותר של רעיון זה היה [[וויליאם גראהם סאמר]] שהציע שהתרבות לראשונה נולדה במצריםב[[מצרים העתיקה]] ולאחר מכן עברה בדיפוזיה לכל האיזורים אחרים.