הגייה ספרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: יוגוסלבי; |
|||
שורה 12:
;ג: בקרב רוב הקהילות בארצות הדוברות ערבית הבדילו בין ג' דגושה שנהגתה כ [g] לג' רפה שנהגתה כמו העיצור הערבי غ (דומה בהגיתו לר' הישראלית הגרונית). בקהילה הספרדית פורטוגזית של אמסטרדם הוגים את הג' הרפה כמו האות כ רפה, בדומה להגיית האות G ב[[הולנדית]] ואת הג' הדגושה כ[g]. בשאר הקהילות הספרדיות (אלו של מערב אירופה למעט אמסטרדם, תורכיה והבלקן) לא הבדילו בין הדגוש לרפה וכולם נהגו כ-[g].
;ה: בקהילות תורכיה והבלקן יש נטייה ל"העלים" את העיצור הזה לגמרי או להגותו כמו א'. למשל המילה "השכבה" נהגית כ "Ashkava" ולא "hashkava". "במהרה" נהגית כ "Bimera" ולא כ"Bimhera" ואפילו לא כ "
;ו: אצל רוב הספרדים, כולל דוברי הערבית, נהגה כ-[v], אבל אצל יהודי עיראק ועוד כמה קהילות נהגה כ-[w] (כמו ה و הערבית).
שורה 20:
;ט: רוב הקהילות לא הבדילו בין ט' לת' דגושה, אבל יהודי עיראק למשל הגו ט' נחצית, כמו ה ط הערבית.
;ע: אצל הספרדים באזורים דוברי הערבית היא נהגתה כמו ה ع הערבית. אצל הספרדים בתורכיה ובבלקן כמו א'. אצל הספרדים במערב אירופה ואצל יהודי איטליה יש הגייה לא רגילה לעיצור זה, כעין [
;צ: אצל יהודי עיראק ועוד כמה קהילות נהגה כמו ص הערבית (ס' נחצית). אצל שאר הספרדים נהגתה כמו ס' רגילה (כולל יהודי תורכיה ויוון). אצל הספרדים במערב הבלקן (בולגריה, יוגוסלביה ועוד) ואצל הספרדים במערב אירופה חל שינוי בהגייתה בתחילת המאה ה-19, אז החלו להגות אותה כמו צ' אשכנזית. הגייה זו של העיצור התקבלה לאחר מכן בהגייה הישראלית.
שורה 28:
;ר: אצל כל הספרדים ללא יוצא מן הכלל נהגתה ר' כעיצור חוד לשוני, כמו ה ر הערבית, וזאת בניגוד להגייה הישראלית המקובלת.
;ש: בעבר היו קהילות ספרדיות באירופה שביטאו את הש' כמו ס'. הסיבה לכך היא שבספרדית כמעט לא קיים העיצור [
;ת: ברוב הקהילות לא הבדילו בין ת' דגושה לרפויה ואת כולם ביטאו כ-[t]. אצל חלק מיהודי עיראק ביטאו ת' רפויה כ[
הערה כללית: ההגייה אצל יהודי איטליה הייתה אחידה בין כל שלוש הקהילות שהתקיימו באיטליה (ספרדים, אשכנזים ואיטלקים). יש לציין שמבחינת הגיית התנועות ההגייה האיטלקית, גם אצל האשכנזים, זהה להגייה הספרדית.
| |||