סרבנות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה היציבה של דובב. סקר שנעשה מספר ימים לפני האירוע המתואר (שהוא עצמו נעשה לפני מספר ימים) אינו אנציקלופדי |
|||
שורה 72:
ב[[אוגוסט]] [[2007]] 38 לוחמים מ[[גדוד דוכיפת]], רובם חיילי [[הסדר]], הודיעו ביחד כי הם מסרבים להשתתף בפעילות מבצעית אשר נועדה להחליף שוטרי [[מג"ב]] אשר יועדו להשתתף בפינוי 2 בתים אליהם נכנסו יהודים ב[[חברון]]. אחרי שיחה עם המפקדים, הרוב חזרו בהם אך 12 התמידו בסירובם. ה-12, ביניהם 2 מפקדים, הודחו מיידית מתפקידם כלוחמים בגדוד. החיילים טענו כי קיבלו את אישור [[רב]]יהם לסרב פקודה. יש לציין, כי אחד מהמפקדים שסירבו היה ממפוני [[נווה דקלים]]; ואילו המפקד השני היה תושב [[קריית ארבע]], ומשום כך הכיר אישית את המשפחות שנדרשו לצאת מהבתים שבמחלוקת.
שני חברי כנסת מ[[האיחוד הלאומי]], [[אריה אלדד]] ו[[צבי הנדל]], אשר הביעו בעברם התנגדות נחרצת לסרבנות באופן כללי, לאחר מספר מקרי סרבנות של פעילי שמאל, הודיעו כי הם תומכים בסרבנות של החיילים בצה"ל, כאשר מדובר בפינוי שטחים. <ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/890329.html חודש מאסר לחיילים שסירבו להשתתף במבצע לפינוי מתנחלים מהשוק של חברון], [[הארץ]], ה-[[6 באוגוסט]] [[2007]]</ref> תגובתיהם הפשרנית כלפי הסרבנות, דווקא מן הימין הפוליטי אשר בעבר הביע את התנגדותו לסרבנות ככלל, העלתה את חמתם של פוליטיקאים רבים, אשר תקפו אותם על כך, ביניהם גם [[אופיר פינס]] אשר אמר כי "סרבנות היא סרבנות וכל מצמוץ יפתח את הסכר בפני שיטפון של סרבנות פוליטית, שתפורר את צה"ל".אף על פי כן, סקרי דעת קהל שבוצעו בסמוך למעשה הסרבנות האמור, הן ב[[קול ישראל]] והן בעיתון [[הארץ]], הצביעו על תמיכה של כשליש מהנשאלים בסרבנות החיילים להשתתף בפינוי משפחות יהודיות בחברון.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/891663.html] [http://bet.iba.org.il/Doc/DOC206109.pdf]
בעקבות הסרבנות בדוכיפת, סירבו 10 חיילים מ[[גדוד נצח יהודה]] (הנח"ל החרדי) להחליף כוחות המיועדים להשתתף בפינוי. <ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/618/250.html עוד 10 חיילים הודיעו כי יסרבו לסייע לפינוי], [[NRG]], ה-[[6 באוגוסט]] [[2007]]</ref>
| |||