הארכאולוגיה של הידע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: '''הארכאולוגיה של הידע''' (''L'archéologie du savoir'') הוא ספר הגות מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שיצא לאור בשנ... |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 51:
====להגדיר את ההיגד====
פוקו מאתר את היחידה הבסיסית של השיח בהיגד (énoncé). שיח בנוי מהיגדים שמצטרפים אחד לשני, תוך מערכת אילוצים על ייצור, חזרה וצירוף של היגדים. פוקו מנסה לנתח אחרת את היחס שבין הוראה-מוען ומשמעות-נמען. ההיגד נבדל מהפסוק הלוגי, מהמשפט הדקדוקי ומה-speech act האנליטי; לא מדובר ביחידות לשוניות מסוג המשפט, משום שגם סידור האותיות על מקלדת, רשימת הטיות גוף בספר דקדוק או טבלת מיון מינים בוטניים הם כולם היגדים. ההיגד מונח היכן שהוא בין המשמעות ליחידה הלשונית. ההיגד מוגדר לפי ארבע פונקציות: סובייקט ההיגד (המוען), מרחב ההופעה של האובייקטים, ההקשר המושגי, המטריאליות של השיח.
==לקריאה נוספת==
* [[מישל פוקו]], 2005. '''הארכאולוגיה של הידע''', תל-אביב: הוצאת [[רסלינג]], תרגום: אבנר להב.
* חיים דעואל-לוסקי, 2005. "מתחת ומעבר לתשוקת הידיעה מונחת ההיסטוריה", אחרית-דבר בתוך: '''הארכאולוגיה של הידע''', שם.
* [[עדי אופיר]], "פוקו הטוניסאי", '''הארץ''', מוסף ספרים, כ' בכסלו תשס"ו, 21.12.2005, עמ' 46-8.
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
| |||