תקופת החושך האתיופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{היסטוריה של אתיופיה}}
תקופה זו היא התקופה שה[[
העלייה של ה[[אסלאם]] ב[[חצי האי ערב]] הייתה בעלת השפעה משמעותית על [[אקסום]] במשך המאות ה[[המאה ה-7|שבעית]] וה[[המאה ה-8|שמינית]]. עד מותו של הנביא [[מוחמד]], חצי האי הערבי, ולכן כל חופו המזרחי של [[ים סוף]], היו תחת ההשפעה של הדת החדשה. המוסלמים החלו בכיבושים נרחבים בהם [[האימפריה הסאסאנית]] ורוב המדינות הגרורות של הביזנטיים.
שורה 12:
אקסום איבדה את דרכי המסחר הימיות שלה בהמשך, אחרי אמצע [[המאה ה-7]], היחסים עם הערבים התדרדרו לנקודה שאקסום והמוסלמיים נלחמן אחד בשני. המצב הזה הוליך לבסוף לכיבוש הערבי של [[איי הדאהלאק]], במאה השמינית המוקדמת המוסלמים, תקפו ב[[אדאליס]] ואת הצי של אקסום. אחר כך, מוסלמים כבשו את [[סאוואקין]] ואיסלמו את אנשי ה[[באג'ה]] של האזור הזה.
מאמצע [[המאה ה-9]], האסלם התפשט לחוף הדרומי של מפרץ עדן ולחוף במזרח אפריקה ([[סומליה]]), והיסודות אלו ביססו את ה[[אסלאם]] באזור זה. כל מזרח הרמות המרכזיות, סולטנות מוסלמית, [[סולטנות יפאט|יפאט]], הוקמה עד תחילת [[המאה ה-12]], ואיסלמיזציה של העמים דוברי הכושית באזור. האסלמיזציה של עמים אלו בדרומה ודרום מזרח של הרמה האתיופית שלפני כן האמינו בדתות מקומיות הובאו בדרך כלל על ידי המאמצים המיסיונרים של הסוחרים הערביים.אוכלוסייה הזו, הפכה מוסלמית ובסופו של דבר נלחמו כנגד [[חבש]] הנוצרית על השליטה ב[[קרן אפריקה]].▼
בתגובה להתרחבות האסלאמית בתחומו של [[ים סוף]] והפסד רשת הדרכים המסחריות ב[[ים]], [[ממלכת אקסום]] פינתה את תשומת ליבה ליישוב את הרמות הצפוניות של [[אתיופיה]]. קרוב לוודאי, שהתהליך הזה של ההתרחבות החלה מאז שהמהגרים הראשונים מ[[תימן|דרום מערב]] [[חצי האי ערב|ערב]] היגרו לרמות, אבל זה כנראה קיבל דחף חדש עם הירידה של אקסום מעבר לים מחליף ותלות באמצעים אפריקניים בלבד. באמצע [[המאה ה-7]], הבירה הישנה של אקסום ננטשה, מקום זה שירת אחרי כן כמקום פולחן דתי וכמקום הכתרת הקיסרים להראות רציפות מלכים מימי אקסום. עד אז, אקסום החלה להשפיע באופן פוליטי תרבותי, ודתי על דרומה של [[פרובינצית טיגראי|טיגראי]] ובמחוזותיהם של ה[[אגאוו]] כמו [[לאסטה]], [[ווג]], [[אנגוט]], ולבסוף שליטה על אזור [[אמהרה]] ([[פרובינצית וואלו|וואלו]]) של היום.
ההתרחבות דרומה המשיכה עד ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. הטכניקה המועדפת להתרחבות כללה את ההקמה של מושבות צבאיות, ששירתו כ כמרכז תרבותי של אקסום, ו[[נצרות]] מתפשטת שמכתרת את אכלוסיית ה[[אגאוו]]. מושבות צבאיות גם הוקמו גם באזורים רחוקים כמו באזורם של ה[[סידאמה]] שנמצאים ברמות המרכזיות. המתנחלים האלה היו דוברי [[שפות שמיות]] כמו ה[[ארגובה]], ([[גאפאט]] נכחדה), [[גאראג]], ו[[הארארי]], אף על פי שהתנחלות עצמאית של דוברי שמית החלה גם מדרום מערב ערב.במשך המאות הבאות, האזור של [[פרובינצית שאווה|שאווה]] היה הקטע של התרחבות נוצרית מחודשת, ולהופעתם של [[האמהרים]] השמיים.
▲מאמצע [[המאה ה-9]], האסלם התפשט לחוף הדרומי של מפרץ עדן ולחוף במזרח אפריקה ([[סומליה]]), והיסודות אלו ביססו את ה[[אסלאם]] באזור זה. כל מזרח הרמות המרכזיות, סולטנות מוסלמית, [[סולטנות יפאט|יפאט]], הוקמה עד תחילת [[המאה ה-12]], ואיסלמיזציה של העמים דוברי הכושית באזור. האסלמיזציה של עמים אלו בדרומה ודרום מזרח של הרמה האתיופית שלפני כן האמינו בדתות מקומיות הובאו בדרך כלל על ידי המאמצים המיסיונרים של הסוחרים הערביים.אוכלוסייה הזו, הפכה מוסלמית ובסופו של דבר נלחמו כנגד [[חבש]] הנוצרית על השליטה ב[[קרן אפריקה]].
== לקריאה נוספת ==
<div style="direction: ltr;">
*
</div>
| |||